RSS

יום שישי, 28 במאי 2010

פיצה קפרזה


הרשומה הזו נכתבה ממש אחרי שבועות ונשמרה בטיוטות מאחר והעולל הקטן "עשה לנו שמח", כלומר בעיקר עצוב - המון בכי. וגם שמח כי בוקעות לו זוג שיניים ראשונות בימים אלו!
אי לכך הייתי ועודי עסוקה בניחום הפעוט ובהפיכתי לנשכן אנושי שמקבל ביסים בכל חלקי גופי.
 אז קבלו באיחור אופנתי את רשומת פוסט השבועות שלי:

חג השבועות נחוג השנה כמו בכל שנה, פרט לשנה שעברה בו הייתי עסוקה בבישול התינוק המתוק, בביתנו הקט. תפריט מתאים הוכן מבעוד מועד (יומיים לפני), אפילו דאגתי לעשות את הקניות יום קודם עם העולל המשתלשל לו מהמנשא מקדימה (הוא היה מרוצה עד הגג, הכתפיים שלי פחות). את הגבינות קניתי בחנות הקבועה בשוק לוינסקי (החלבן) ויצאתי בנזק מאחר והגבינות הטעימות באמת - כמו אמנטל ארופאית לעומת אמנטל תוצרת ווילי פוד - היו יקרות קצת יותר. מאחר ושבועות נחוג רק פעם בשנה, אז השקעתי (מעט, מעט אך מצטבר). 
באותו יום של הקניות שכלל גם את הקניה השבועית בסופר, הכנתי את הדברים שצריכים לנוח לילה במקרר כמו עוגת הגבינה, הבצק לבגאטים, הבסיס לגלידה ופשטידת הפסטה. מרוב שהייתי עיפה רוב הדברים לא צלחו ממש. עוגת הגבינה ממש לא יצאה צחורה (וזאת לאחר שנתתי הרצאה שלמה לאמי על חשיבות האפייה עם תבנית מלאה במים) כי נשכחה על חום גבוה זמן ממושך מידי, מה שגרם לזה שהיא תפחה למימדי על והתפוצצה כלוע של וולקנו. הפשטידה יצאה ליד, הבסיס של הגלידה הלא הוא רוטב אנגלז התחיל לקבל מרקם של ביצה מקושקשת והבגטים יצאו ממש לא זה (התברר רק למחרת). כמובן שבאותו ערב עוד בישלתי את ארוחת הבוקר של התינוק המתוק שעלתה בלהבות.
למחרת הבעל נשלח כהרגלי, על אף הרשימות המדוקדקות שהכנתי מראש, להתיבש בתורים האינסופיים של הסופר בשל כמה מצרכי מפתח שלא חושבו נכון או שנשכחו. הפעם הכוכבים היו שמנת לבישול וכמובן ביצים (כן זהו חג של גבינות אבל גם של ביצים!!).
הבישולים היו בשיאם: הבצק לקישים, המלית לקישים (קיש בצל עם סנט גור וקיש בטטה עם אגוזים מסוכרים וסנט גור), סלט הקפרזה, סלט החסה עם אגסים, פטה ובלסמי (שני האחרונים נעשו על ידי גיסי היקר שבא להושיע אותי, בעלי היקר היה עם העולל המתוק בבית הוריו), הבגטים וגלידת ריבת החלב.
נקצר ונאמר כי הבית עבר רביזיה, אני הייתי על בישלתי ונהניתי ממירב הזמן והיה טעים ונעים, וזה העיקר.

רק עכשיו הגענו לפיצת השאריות של שבועות שמהכותרת ניתן לנחש שהורכבה משאריות הקפרזה כלומר ממוצרלה, עגבניות ובזיליקום. על הבצק נמרח קרם פרש עם שום, גרידת לימון ומלח פלפל:


ומעל הכל הונחו שאריות הקפרזה וגבינת הפטה:

תקריב:

הכבודה נאפתה והנה התוצרת:

את המתכון האולטימטיבי לפיצה עוד לא מצאתי. מה שבטוח זה שהמתכון של הבגט שממנו נאפתה הפיצה הספציפית הזו, ממש לא מתאים לפיצה דקה, היא הפיצה הנחשקת בביתינו. מאחר ולכתוב רשומה ללא מתכון לא מתקבל על הדעת אני מפרסמת מתכון בצק לחם ישן וטוב על פי ג'ימי אוליבר (השף הנערץ עלי).

מתאים לשלוש פיצות דקות וגדולות:
500 גרם קמח
1 כף שמרים יבשים (למשתמשי השימרית למיניהן, הוסיפו שמרים בהתאם להוראות על החפיסה)
1 כפית סוכר
1 כף מלח
1 ורבע כוסות מים (300 מ"ל)

לשים את הכל במיקסר עם וו לישה (ביסלי גריל) כשבע דקות, סוגרים את הכלי עם שקית סופר לכשעתיים עד הכפלת הנפח (גם השלשה זה מצוין). ניתן להכין גם יום ויותר מראש ולהכניס מיד לאחר הלישה, מכוסה למקרר לתפיחה של לילה לפחות (עד ארבעה ימים הבצק יחזיק בכיף במקרר, סגור).
מי שלש ללא מיקסר, לא להתיאש ללוש אפילו 10 דקות.

קרם פרש:
- ותודה להילה מבלוג ביסים על הרעיון -
1 שמנת להקצפה (כזו של 32-38%)
1 כף יוגורט לבן (מה שיש בבית)

את השמנת שמים בקערית ומחממים מעט במיקרו, שישהיה חמים, בטמפ' הגוף. מוסיפים את היוגורט, מערבבים היטב, מכסים בנילון נצמד ומשאירים בטמפ' החדר למשך יממה עד שתיים עד שהקסם קורה והנוזל בקערית מתמצק כמו שמנת חמוצה. עכשיו מתבלים ב:

זסט של לימון גדול
2 שיני שום מעוכות 
מלח ופלפל

והנה קיבלתם מעדן!

2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

דיווחים מחזית הפיצות
ביצעתי את המתכון המצורף של הערום החביב עלי
יצאו לי שתי פיצות חצי מעולות שחוסלו דקה ורבע אחרי שיצאו מן התנור

אוהבת מאד את הבלוג שלך העיצוב, והתוצרים
סוף סוף הצלחתי גם לישם חצי פוסט זה גם משהו

שרון

אלה צפריר אמר/ה...

וואו, איזה יופי.
למה הפיצות יצאו רק חצי מעולות??

אכן חצי פוסט זה משהו, עדיף על כלום!

שימחת אותי מאד - גם זה משהו,
אלה

הוסף רשומת תגובה