RSS

יום רביעי, 14 ביולי 2010

עוגות השמרים הראשונות שלי


טוב הרבה זמן לא עדכנתי את הבלוג. כמו תמיד הכנתי המון אך התעצלתי לצלם. אם בעלי היקר היה בסביבה אז הוכרחתי לצלם, אך כמובן התמונות אינן לרוחי או שצילמתי רק את ההכנה ללא התוצר שנזלל/ לא יצא פוטוגני או ששוב התעצלתי לצלם. בכל מקרה יש כמה וכמה תמונות בקנה ונתחיל מקראנץ שוקולד.
עד גיל 20 לערך כל האפיה שלי הסתכמה בלשדל את אימי המסורה שתכין לי את עוגת הגבינה/ שוקולד/ פרג שלה, תוך כדי התירוץ הידוע "זה לוקח לך חמש דקות". - בטח!! היום אני יודעת שזה רחוק משם, צריך גם לנקות אחר כך! (אני ואחיותי היינו מאלה המנדבות את אמא לאפות עוגה למסיבת הכיתה כי (א) זה הרי לוקח לה חמש דקות, (ב) ללא יוצא מן הכלל, כל הטועם ממאפיה רק מחמיא ומבקש את המתכון, אז רצינו לעשות לאמא יחסי ציבור טובים. עצם הכתיבה והזכרון שכך ראיתי את הדברים מפחיד אותי מאד. מתחוורת לי העובדה כי גם בני בכורי ינדב את אמו המסורה להביא למסיבת הכיתה הרבה מעבר לבקבוקי שתיה... אמי היתה חוזרת ומבקשת שנביא את הפתק עם בקבוקי השתיה/ כלים חד"פ/ ביגלה, במבה. מכאן אני רוצה למסור לאמי את התנצלותי, אני חושבת בעצם שאני "אקבל את המגיע לי" מפרי בטני. (יותר ויותר נראה לי שהורים רוצים שילדיהם יביאו ילדים ולו בשביל להתנקם בהם על כל מעלליהם - הם אומרים את זה בצורה מעודנת ולא ברורה של "כשתגדל ויהיו לך ילדים תבין").
נחזור לענינינו, אני תמיד נורא נורא אהבתי עוגות שמרים. אני זוכרת את הניחוח המתוק שמתפשט בבית, את הפה שלי שהיה מתמלא בריר ואת חוסר הסבלנות להמתנה המיגעת עד שהעוגה תצא מהתנור. הייתי מיד טורפת אותה בעודה לוהטת. עד היום אני לא עומדת בפני מאפה שמרים מתוק וחם :). אבל מה, אמא שלי ממש לא אהבה להתעסק עם ההתפחות. כך שעוגות שמרים היו נדירות לצערי.
בתחילת שנות העשרים לחיי טסתי לארה"ב למשך שלושה חודשים ללא אמא וזה היה הסיפתח האמיתי לבישול ואפיה. גיליתי שזה ממש פשוט (בטח לא חמש דקות, אבל לא תורת הקוונטים) לבשל/ לאפות והתוצאות היו נהדרות והשתפרו מפעם לפעם. כשחזרתי ארצה באו חברים של הורי לביקור והביאו עמם עוגת שמרים ביתית ומענגת. אני קיבלתי את המתכון ופה התחלתי את הרומן הארוך שלי עם שמרים.
רבים המתכונים שניסיתי עד כה, חלקם מוצלחים יותר, מוצלחים פחות, מסובכים יותר או פחות וטעימים יותר או פחות לחיכי.  אבל תמיד אני חוזרת בשמחה למתכון הזה. שכפי שאפשר לראות מהצילום במחברת נפתח והוכן שוב ושוב. העוגות יוצאות מאד אוריריות ורכות. מתקבל בצק מאד עדין הודות לשילוב השמן והחמאה. המינוס בעוגה זו שטעים לאכול אותה רק ביום האפיה (למחרת היא עדין טעימה אך כבר לא מנחמת כמו אתמול). אי לכך אני תמיד מכינה ומקפיאה את העודפים בעודם פושרים ומוציאה מהמקפיא להפשרה בטמפ' החדר (כשעתיים) לקבלת עוגה טרייה ומשכרת.
אז לאחר הקדמה ארוכה, קבלו את המתכון והתמונות הרבות להמחשת הקראנץ!

המתכון המקורי:

המתכון הזה נעשה שוב ושוב כלשונו, פרט לשימוש בחמאה במקום מרגרינה שלא נכנסת לביתי. וכמובן סירופ הסוכר נעשה עם תוספת כף תמצית וניל אמיתית.
את כל החומרים לבצק שמים בקערת המיקסר ולשים (וו לישה) היטב לפחות חמש דקות לקבלת בצק אחיד, גמיש ורטוב (יחסית נוזלי - לא לדאוג!). בינתיים מוציאים את החמאה לשיש (200 גרם לקילו קמח).
את הבצק (תמונה 1) מכסים בניילון ומתפיחים להכפלת הנפח כשעה וחצי (תמונה 2). עכשיו מצטרפת החמאה הרכה לחגיגה. לוקחים חתיכות בצק בערך בגודל תפוז ועם גוש חמאה ביד משטחים ופותחים את הבצק לעלה דק (תמונות 3+4), זה נורא נחמד כי הבצק נורא נעים ומתמסר. מגלגלים את העלה לכדור (סטייל חופשי) מורחים בחמאה את כל הבצק (תמונה 5), מכסים ומתפיחים שוב. עכשיו הבצק כבר ממש משתולל ותוך כשעה אם לא פחות הבצק יותר ממכפיל את נפחו (תמונה 6). אני לרוב בשלב ההתפחה השניה מכניסה למקרר ללילה. ניתן גם להכניס להתפחה ראשונה ללילה במקרר. ככל שההתפחות יהיו אטיות יותר כך הטעם יהיה משובח יותר.
 אז עכשיו יש לנו בצק שמרים ריחני, עדין ומוכן. אני משתמשת שוב בכדור בגודל תפוז בערך ומרדדת בעזרת מערוך וקמח:

 נעבור למילוי. המלית שהשתמשתי בה כאן היא קרם פטיסייר עם נוטלה ביתית (זו מהפאי נוטלה). ושוקולד לבן, מריר וחלב. (האצבע שלי מדגימה את עובי הבצק).

עכשיו לצורת הקראנץ ההורסת. תחילה מגלגלים את עלה הבצק לרולדה:

חותכים באמצע לאורך הרולדה:

את החצאים מניחים זה על זה לצורת X, כאשר החלק ה"פתוח" של חצי הגליל (זה עם המילוי) נמצא כלפי מעלה:


עכשיו עושים תנועת בורג של החצאים, מהאמצע והלאה (פעמים, פעם אחת לכל כיוון) לקבלת הצורה הסופית:

ומעבירים בעדינות לתבנית. לא לדאוג, גם עם קצת מתחרבש, אחרי האפיה זה נראה "ליגת מקצוענים". מתפיחים שוב (כן פעם שלישית!) - בערך חצי שעה, להכפלת הנפח.

אופים ב-180 מעלות כ חצי שעה או עד ששחום (לפחות 20 דקות). בזמן האפיה מכינים את סירופ הסוכר: מעבירים את מרכיביו לקלחת, מרתיחים וממשיכים לבשל עוד כחמש דקות ברתיחה עדינה להסמכת הסירופ. כשהעוגה יוצאת מהתנור מברישים אותה בנדיבות. כך מקבלים את הברק היפה של העוגה ובנוסף העוגה נשארת לחה וטעימה יותר.

בתאבון.


2 תגובות:

אירית אמר/ה...

מעולם,אבל מעולם לא יצאה לי כזו עוגת שמרים
מ ד ה י מ ה !!
תודה ענקית על המתכון.

אלה צפריר אמר/ה...

איזה כיף!!!
עשית לי את היום.
תודה לך על התגובה!

הוסף רשומת תגובה