RSS

יום ראשון, 5 בדצמבר 2010

חג השמן - סופגניות וצ'ורוס



חג חנוכה שמח לכולכם.
כבר שנים שאני רוצה להכין סופגניות בחנוכה אבל כפי שכבר הזכרתי בנסיבות כאלה ואחרות אני לא אוהבת אוכל מטוגן ואני שונאת את ריח הטיגון הדבק בכל חלקה טובה (ולא טובה) בבית. חג החנוכה הזה בשונה מקודמיו בעשור קיבל ציון מיוחד ובו אנו מדליקים יותר נרות חג מכל קודמיו, החג הזה שרים "נס גדול היה שם". אז המרחק ביני לבין המסורת היהודית עדין לא הצטמצם אך הגעגועים לבית החם ולחברים בארץ מאד מעמיקים. עקב כך החלטתי להקים את מועדון "קפה ומאפה" בו אני אכין לכל המתגעגעות לארץ סופגניות ביתיות וטעימות.
הקצ' הגדול בו אני תמיד נופלת היא הכנת דברים חדשים לאירוח, דבר שרוב האנשים השפויים לא עושים. מאחר ואני חננת על, איני חובבת ספורט (אכילה לא נחשב, בעצם פה זה כן נחשב...) בכלל וספורט אקסטרים בפרט, אבל כנראה בן אדם צריך לקבל את הריגושים ממשהו - אצלי זה בין השאר מבישול ואפיה של דברים חדשים ו"מסובכים" שלא ניסיתי אף פעם. בצורה המזוכיסטית משהו אני גם עושה את זה לפני אירוח חשוב, כי למה שאני אטרח בשביל "סתם" ארוחה.
אז הפעם הלכתי על צ'ורוס, וסופגניות עם מילוי ריבה, קרם פטיסייר וריבת חלב. שני הקרמים הם "ללכת על בטוח" מינוס זה שעדיין לא רכשתי מקלות ווניל. אז יצא טוב הפטיסייר, אבל ליד (והשתמשתי בתמצית של מקורמיק - ממש אין מה להשוות למקל!). ריבת חלב מאידך יצאה נפלא!! גם במרקם וגם בטעם וזאת אישרה אישתו של ארגנטינאי, עם אף מצונן וגם ארגנטינאית בקו הבריאות - אחח איזה שמחה!. את ההבדל עשה כמובן החלב המלא שפה הוא 12% שומן ולא 3% כמו שהייתי משתמשת בארץ. את הסופגניות הכנתי על פי מתכון של קרין גורן שהינו אחד מהגירסאות הרבות המסתובבות ברשת והוא שפוי/ביתי הרבה יותר מהמתכונים בספרי הבישול שסחבתי מהארץ. במתכונים ה"מסתובבים" יש להוסיף 2 כפות אלכוהול אך ממש לא ברור לי הנושא, על פי הבנתי האכוהול יגרום לעיכוב תפיחת השמרים וזהו (איך זה קשור לספיגת שמן מועטה???). הכנתי את המתכון בצורה מדויקת ונדמה היה לי כי הבצק יבש מדי. בכל מקרה הוא תפח את הלילה במקרר ולמחרת המיקסר לש נגלה נוספת עם אקסטרא ביצה וחלב  (שלא יהיו פדיחות). בנוסף כמו פולניה טובה חששתי שזה לא יספיק ורצתי להכין גם צ'ורוס, גם במקרה זה הוכן המתכון פעמיים (הקרדיט על המתכון הבסיסי הוא לאנסטסיה וטל המקסימות מפורום אוכל של YNET), בפעם הראשונה הוא יצא דווקא נוזלי מדי ובפעם השניה סמיך מדי - ביחד יצא מעולה.
אז לטובת הכלל- ממשפחתי היקרה, הבנות המקסימות שבאו וקוראי הבלוג באשר הם, הנה המתכונים המדויקים שהכנתי:
* הערה - יש הבדל בין הקמח פה בקליפורניה לבין הקמח בארץ. אני חושבת שהוא טחון דק יותר או/וגם מופק מזן חיטה שונה, התוצאה שהקמח סופג יותר מים ממה שאני רגילה איליו ועל כן אין להסתמך עליו בעיניים עצומות בארץ הקודש. גם השמרים פה שונים, קודם אין (לפחות בסביבתי) שמרים טריים ואת השמרים היבשים יש להמיס תחילה במים.


סופגניות העקרת חוקרת
1 קילו קמח (7 ורבע כוסות)
1 כף שמרים יבשים (30 גרם)
2 כוסות חלב פושר (500 מ"ל)
1/2 כוס סוכר
4 ביצים
85 גרם חמאה רכה
2 כפות רסק תפוחים 

1. ממיסים את השמרים ברבע כוס חלב חמים.
2. מכניסים לקערה/מיקסר את כל החומרים ברשימה - קמח, סוכר, ביצים, רסק תפוחים, חמאה, 1 ושלושת רבעי כוסות חלב ולבסוף את השמרים המומסים.
3. לשים היטב! במיקסר לפחות חמש דקות ובלישה ידנית לפחות שבע דקות - לקבלת בצק גמיש, רך ויציב.
4. מתפיחים התפחה ראשונה - יכול להיות לילה במקרר או לחלופין שעתיים בתנור שכוון ל-350 מעלות F, כלומר 180 C, למשך שתי דקות (לא לחמם יותר משתי דקות!, להכניס את הבצק רק אחרי שסגרתם את החימום!).
5. יוצרים כדורים בגודל ביצה - להשתדל שיהיו כדורים יפים ללא "פנסים", לשטח את הכדור מעט בין הידיים ולשמן כל כדור במעט שמן על מנת שפני הבצק לא יתיבשו ויעכבו את התפיחה. ניתן להשתמש בפטנט של קרין והוא הנחת הבצק על ריבועי נייר אפיה וכך בקלות להכניס את הבצק לאחר התפיחה לשמן.
6. לכסות את הכדורים במגבת (או בנילון נצמד/רגיל ואז מגבת על מנת לשמור על המגבת מכתמי שמן) ולהתפיח שוב למשך כארבעים דקות עד הכפלת הנפח.
7. לטגן בשמן חם - לא רותח! כך שמכניסים את הסופגניה יש ביעבוע יפה מסביבה והיא משחימה תוך שתי דקות לערך, להפוך ולטגן להשחמה מהצד השני.
8. להספיג בנייר את עודפי השמן.




צ'ורוס
1 כוס מים
רבע כפית מלח
2 כפות סוכר
3 כפות שמן
1. להביא לרתיחה
2. לערבב בקערה:
1 ושליש כוסות קמח
שליש כוס קורנפלור
3. להסיר את הסיר מהאש ולהוסיף בהדרגה את תערובת הקמחים (שלב של פיתוח שרירים).
3 ביצים L
4. להוסיף ביצה אחת לערבב לעיסה הומגנית ורק אז להוסיף את הביצה הבאה. (אחח השרירים בידיים...)
5. להעביר את העיסה ההומוגנית (נוזלית אך "בעלת גוף" כך שניתנת לזילוף).
6. מעבירים לשקית זילוף עם צנתר כוכבי ומזלפים לשמן חם, אך לא רותח. למי שאין שקית זילוף (כמוני למשל) יכול להשתמש בשקית Ziploc עבה במיוחד - עובד!
7. את הצ'ורוס מזלפים וחותכים תוך כדי זילוף עם מספריים למטבח, סכין או חוט מתוח שקשור על פני הסיר.
8. מעבירים לנייר סופג.
9. מכינים תערובת של סוכר וקינמון ואליה מעבירים את הצ'ורוס המוכנים.
הוגש עם ריבת חלב (המתכון הבא).




ריבת חלב
1 גאלון (נהייתי אמריקאית אה...) - 4 ליטר, חלב מלא (או כמה שיותר שמן, פה זה 12%)
1 קילו סוכר
1 מקל ווניל (לא היה לי הפעם)
מרתיחים הכל בסיר גדול, מורידים את עוצמת החום כך שיהיה ביעבוע בחלב אך שלא יווצר קצף שיוביל לגלישת החלב. מבשלים באהבה תוך כדי ערבוב של כל כמה דקות.
בהתחלה - שעה וחצי ראשונות יש לערבב כל 10 דקות לערך, אחרי שעתיים, שעתיים וחצי יש לערבב כל הזמן. הרעיון הוא שתחתית הסיר לא תישרף - הכי קל להשתמש בגולות שקופצות ומערבבות כל הזמן, אם לא אז שרירי ידיים וכף עץ.
צבע החלב כל הזמן יעמיק וכך גם סמיכותו תלך ותגבר. 
כמו בכל ריבה הסמיכות תגבר לאחר קירורה ולכן יש לבדוק כל פעם כמה טיפות על צלחת, לחכות שיצטנן ולהעביר אצבע לקבלת שביל שלא נסגר.
* תמיד אני מתיאשת לאחר שעתיים וצפונה, לא מבינה למה אני עושה את זה ואז מגיע השלב המזוכיסטי בו האדים מתמרים והריבה מסמיכה ועוד יותר קשה לערבב, זה נראה שממש עוד מעט זה שם אך הדקות ממשיכות לנקוף וזה לא קורה.
אבל.... ויש אבל גדול - זה כל כך, כל כך, כל כך ט ע י ם ! ! !
כך שאני מכינה מחדש וחוזר חלילה.


אז תודה לבנות המקסימות, שבאו כידררו, זילפו, טיגנו, אמרו כמה שטעים וקישקשו אל תוך הלילה, תודה לבעל שתמך ותומך והכי תודה לגוזל שבתוך המולת תרי עשר התרנגולות, הוא ישן שנת ישרים!






נהנתי מכל רגע.
אלה

5 תגובות:

Hadas אמר/ה...

Thank you so much for the fun and yummy evening! Looking forward to the next one!

אלה צפריר אמר/ה...

:)
גם אני!

Sol אמר/ה...

It was soooooo Yummy and FUN!
Thanks a lot :-)

veredgy אמר/ה...

כל הכבוד על ההשקעה.
בעבר הייתי מכינה בכל שנה כשהילדים היו קטנים, כיום- הקלוריות, העצלנות, עושים את שלהם, אבל כיף לקרוא על השמחה וההכנה והמתכונים המעולים.
אגב, את הראשונה שנתקלתי בה שמכינה דברים חדשים לארוחות חגיגיות, כי אם לא , אז מתי כן? התכוונתי לומר שזה בדיוק מה שאני עושה, וזאת לא תמיד "התאבדות" כי מדובר במזל של מתחילים וזה בדרך כלל מצליח.

אלה צפריר אמר/ה...

את כל כך צודקת!!!
לרוב זה באמת מזל של מתחילים - עושים כמו שכתוב בדיוק, לא מפספסים/מדלגים על שום שלב והכל תחת בקרת איכות צמודה.
בפעמים שאני מכינה דברים שכבר עשיתי מליון פעמים יש יותר נפילות כי אני מסתמכת על הזיכרון (שהוא לא להיט) ועסוקה בדברים אחרים תוך כדי, וכך הדברים הבטוחים הם לא כל כך בטוחים.

הוסף רשומת תגובה