RSS

יום שישי, 25 בנובמבר 2011

חג ההודיה, Thanksgiving - הודו שלם צלוי


אני רוצה לפתוח בהכרזה שיהיה לכולם ברור, אני יודעת שאני "לא נורמאלית"! עכשיו שהדברים ברורים אני יכולה להתחיל את הרשומה הארוכה מאד על סעודת חג ההודיה שנערכה בביתינו.
שנה שלמה שאנחו כאן בארה"ב ומרגישים כבר בבית, יודעים איפה ממוקם הסופר, באיזה סופר קונים מה ואיפה ממוקמים המצרכים הרצויים במבוכים האין סופיים כאן. הקניון ליד הבית נותן הרגשה חמימה ומחבקת ולא קניון ענק ומאיים, יש חברים כאלה שהם כמו משפחה והכי כיף היא ההרגשה של בית כשחוזרים מהעבודה. הפעם החלטנו לנוח בביתינו הקט, להנות מהטלויזיה החדשה שלנו (לאחר שנה פלוס של גמילה מהמסך הקטן)  ולהזמין כמה משפחות (התפשרנו על שתיים) לארוחת חג מסורתית של חג ההודיה, הלא הוא Thanksgiving. מתכונים כמיטב המסורת עם הצלחה ברורה נלקחו מהאתר של כהנת הלייף סטייל האמריקאית הגדולה, הגברת מרת'ה סטיוארט. פתחחתי את העמוד של החג (זה היה כמובן העמוד הראשי שהיום הוא כבר מכוון לקריסמס) ובחרתי את ההודו שלי מבין שלושים פלוס ההצעות באתר, שלא נדבר על ים הגרסאות למנות הנלוות ולרטבים השונים. ההודו הנבחר הוא בזיגוג חמוציות, לידו בחרתי את רוטב החמוציות עם התפוז, מילוי (סטאפינג stuffing) של חמוציות ופקאנים ללא הפקאנים בגלל הילדים ופירה תפוחי אדמה. עד כאן הכל טוב ויפה וכמובן בפועל דברים הסתבכו... נתחיל מזה שכוונותי באמת היו טובות והתכוונתי אפילו לקנות ציפור כשרה וגם קניתי ציר ירקות ולא ציר עוף שיהיה כשר, אמה מה לא שמתי לב שבכל המתכונים של הכהנת יש חמאה, לרוב. אזי יום לפני הארוחה הייתי במצב לא נעים שהבנתי שהציפור גם אם נשחטה על פי ההלכה, לא תהיה כשרה עם חמאה עליה... מאחר שישנם רק 6 מבוגרים מינוס שתי צמחוניות, אנוכי שאיני קרניבורית כלל ועוד שומר כשרות די התבאסתי להכין הודו שלם בשבילי ובשביל הבעל. בסופו של דבר לאחר מסע טלפונים ושכנועים לא מפרך (3 ימי חופשה = 3 ארוחות צהריים ו-3 ארוחות ערב) הוחלט על הכנת ההודו כלשון המתכון (פחות חצי מכמות החמאה הרצויה) ושוב אתגר חדש ומענין הוצב בפני (איזה כיף!). הדבר המסובך ביותר היה המילוי, הסטאפינג, לכבודו הוכנה חלה לא מתוקה ולחם תירס שהיו צריכים להתישן איזה יום יומיים. הארוע נדחה (פחות מ-24 שעות לפני שעת המפגש) מהצהריים לערב לאחר שהבנתי שכבוד הציפור צריכה לבלות זמן לא מבוטל בתנור (לא רוצה לקום ב-0500), הגוזל נלקח לגינה ולי היה את כל הבוקר להשלמת המשימה. אז נתחיל? ארוחת חג ההודיה בסגנון גורמה - מהמקרים הבודדים שממש אפשר להתענג על אוכל אמריקאי (באמת להתענג!).
דבר ראשון היה הסטאפינג, הנה קישור למתכון של  מרתה  עליו התבססתי. אז בשביל להכין את הסטאפינג צריך לחם טוב, לפי הבנתי זהו מתכון משודרג של לחם מטוגן, לכן כבר בסוף השבוע הקודם נאפתה חלה ריחנית ולא מתוקה ויום לפני הכנתי את לחם התירס שמקושר במתכון. שתי הככרות (שוב, לא טריות) נחתכו לקוביות של 1.5 ס"מ בערך. דבר שני הוא הכנת התיבול: מטגנים, בחמאה כמובן (אני שילבתי שמן זית והפחתתי בכמויות - כבר סיפרתי בעבר על האלרגיה שלי לשומנים), ירקות שורש -אני טיגנתי בצל וגזר שנחתכו בערב הקודם, בסוף הטיגון הוספתי אבקת שקדים (בערך 5 כפות) במקום פקאנים שלא מתאימים לילדים, הוספתי 2 צרורות כוסברה, כוס חמוציות ותיבלתי היטב במלח ופלפל (התמונה העליונה). בקערה גדולה ערבבתי 4 ביצים גדולות, 1 ליטר ציר ירקות ואת הכבודה המטוגנת - לזה עורבבו בתנועות קיפול לא ממש עדינות קוביות הלחם (לא לערבב יותר מדי שלא יצא גוש).
עכשיו אנחנו מגיעים למנה העיקרית שלשמה התכנסנו מלכתחילה, כבוד הציפור. שמתם לב ששם הציפור באנגלית זה "טורקיה", בעברית זה "הודו" ובכלל מוצאה מאמריקה? (תודה למהנדס על ההארה). הנה הציפור שקניתי בספראוטס (הנריס לשעבר) 13.2 פאונד שזה 6 קילו בדיוק.
בתוך השקית היתה ציפור נקיה ויפה,עם רגליים קשורות בברזל. בתוך הציפור חיכה הגרון שלה ושקית עם הכבד והקורקבן. כל מה שנותר לי היה לדחוף את המילוי לחור הראשי ולחור של הראש, לסגור את קפל העור של הראש עם קיסמים ולקפל את הכנפיים. הציפור הועברה לתבנית גדולה עם 5 בצלים שנחתכו מראש (בתמונה מלמעלה).
הנה קישור נוסף לאתר של מרתה למתכון ההודו עליו התבססתי. השלב הבא היה מריחת הציפור בחמאה, המלחה, פלפול ועכשיו היה צריך לחכות לשעעת ה-ש'- 5 שעות לפני הגעת האורחים.
שימו לב לאקססוריז שנוספו לי לחג זה: 1. מדחום של אוקסו, כזה שנכנס לתוך התנור בכיף שלו ו-2. פיפטת ענק להרטבת הציפור. אין ספק שכלים מתאימים חוסכים המון זמן ועצבים.
לפני הכניסה לתנור המסתי חמאה בסיר עם בקבוק יין לבן יבש ושמן זית, בתוך הנוזל החם הוכנס חיתול טטרה מקופל ל-4 של הגוזל שיספוג את הנוזל. לפני ההכנסה לתנור סחטתי מעט את החיתול וכיסיתי יפה את הציפור שיהיה לה נעים.
והופ לתנור. 40 דקות בחום גבוה.
כל חצי שעה בערך בעזרת המגה פיפטה שלי הרטבתי יפה את החיתול, כך 4 פעמים במשך שעתיים. החיתול השחים כבר ב-40 דקות הראשונות ואחרי שעה נוספת כל החלק העליון של החיתול השחים לגמרי (חום נוטה לשחור).
אחרי השעתיים מוציאים את השמיכה וחושפים את הציפור ששוחה לה יפה בתוך הנוזלים.
אופים אותה עוד בערך 40 דקות עם מדחום נעוץ בחלק העבה של..... פה היתה טעות בהבנת הנקרא (אני אלופה בזה) ונעצתי את המדחום בחזה כשהוא היה אמור להיות נעוץ בירך! בכל מקרה המהנדס פיקח כהרגלו על הנעשה במטבח והסב את תשומת ליבי לאי ההתאמה עם האמור במתכון... 40 דקות עברו ואנחנו עדיין רחוקים ב-10 מעלות מהיעד. סובבתי את הציפור בתנור וחיכינו עוד 15 דקת לקריאה נוספת של המתכון והבנת הטעות...
* השוואה בין הורדת החיתול לשעה לאחר מכן, ממש לפני המשיחה בגלזורה*
כשהבנו מה הטעות, החום הנמדד בירך היה 10 מעלות גבוה מהחום הסופי המתבקש כך שמיד משחתי את הציפור בגלזורת המייפל חמוציות תוך כדי תקווה גדולה שלא הרגתי אותה סופית.
החזרתי לתנור לעשר דקות נוספות. בסיכומו של ענין הציפור לא נשארה בתנור אולי 10 דקות מעל הזמן במתכון של מרת'ה כך שנראה היה שהכל בסדר. את הציפוי בשכבה השנייה והסופית עשיתי כבר מחוץ לתנור לאחר שהעברנו את כבוד הציפור בזהירות, לצלחת להרהר ולהרגע.
בשלב הזה ניגשתי להכנת הגרייבי - רוטב ההודו הסמיך. תחילה גרדתי היטב את המשקעים בתבנית כך שיתמוססו/ יצופו בנוזל, שנית סיננתי את הרוטב לתוך סיר (על מנת להפרידו מהבצלים שיצאו מעולים ברמות לא אנושיות, הטעם המרוכז של ההודו עם היין - מה אני אומר "מ ד ה י ם"!), הרוטב עבר הרתחה והוסמך עם קמח (הקמח הומס תחילה בציר העוף שהוכן מגרון ההודו). נסכם ונאמר שזו היתה המון עבודה והתעסקות. אני בטוחה שבפעם הבאה שנכין הודו יהיה יותר קל (אני בטוחה שזה לא יקח שנה לפעם הבאה) אבל התוצאות מדברות בעד עצמן.

ומה עוד היה לנו בשולחן:
1. ההודו לאחר שנחתך, 2. תרנגולי הודו מדליקים מתפוח עץ שהביאה החברה ק' (בתמונה הבאה רואים את המאחורה יותר טוב), 3. רוטב החמוציות בתפוזים (קלי קלות להכנה וממש מעולה עם כל ציפור באשר היא). 4. הגרייבי - הרוטב המוסמך של מיצי ההודו. 5. הבצלים מלמטה של ההודו. 6. פירה מתפוח אדמה סגול מתוק. 7. שאריות הסטאפינג שנאפו בנפרד.
 8. המאחורה של ההודו מתפוחי העץ. 9. הסטאפינג מתוך ההודו. 10. סלט ירוק מעולה שהביאו האורחים. 11. ההודו! 12. פירה תפו"א ובטטה - פירה כתום. 13.  הגרייבי שוב. 14.פירה תפוחי אדמה לבן.
* עוד היה ולא צולם מרק דלעת כתום, סמיך, עשיר ומעולה שהיה כמנה ראשונה ונאכל עד תום, הובא על ידי האורחים.
נו, אתם מלאים?! נשאר רק קינוח שהוכן יום קודם מקלתית פאי אפויה, שכבה של קרמל טופי (קרמל וחמאה), פרות יער ושכבה של קרם שוקולד מריר:
*מתכון מלא בהזדמנות, באם תהיה דרישה.*
וזהו! חסל סדר חג ההודיה.
 מה נאמר, היה ממש, ממש טעים! היום טיילנו לנו בפוינט לומה ופינטזנו לנו על השאריות. חזרנו, השכבנו את הגוזל לישון, חיממנו לנו צלחת מלאה בכל טוב והתענגנו על כל ביס. עכשיו התעורר הגוזל ונראה שגם הוא נהנה עד מאד, המהנדס הצטרף אליו לתוספת שלישית :)
* ממליצה בכל פה למי שמתלבט, ללכת ולהכין את הדבר הנפלא הזה, שווה מאד!*

8 תגובות:

דפנה י. אמר/ה...

מממ... הכל נראה כ"כ טעים!
יצא לי פעם אחת לאכול הודו שלם צלוי, דווקא בישראל. אני זוכרת שהבשר היה קצת יבש וסיבי, אבל סה"כ טעים. יצא לכם עסיסי?

הרהרתי השנה באפשרות להכין כזה (גם אנחנו בארה"ב) אבל בסוף הוזמנו לארוחה על טהרת הסטייקים :)
כאקט סמלי, אנחנו אוכלים היום עוף שלם ממולא, אבל בגרסה היותר "יהודית" כמו בראש השנה, במילוי אורז עם צימוקים ושקדים. אולי נפדה את הבטחת ההודו בשנה הבאה. עד אז יש לי שפע זמן להצטייד בפיפטה ענקית ומדחום לבשר :)

תודה!

אלה צפריר אמר/ה...

הי דפנה.
בדיוק סימנו את ארוחת השאריות של היום השני והבעל בדיוק אמר שזו אחת הארוחות הטובות ביותר שהכנתי אי פעם. שעדיין לא נמאס לו, להפך.
הבשר רך ועסיסי וכל הגלייז והגרייבי והרוטב משלימים אותו שזה ממש חגיגה.
אם יש לך כח להתעסקויות אז אני ממליצה בחום. מה גם שאת מרוויחה מד-חום ביושר :)

אלכס אמר/ה...

וואו זה נראה טובבבב

ורדית דפני אמר/ה...

את לא סתם לא נורמאלית! את מדהימה!!! איזו סבלנות!!! אני אחרי פרוייקט כזה הייתי הולכת ברגל להתאשפז במחלקה פסיכיאטרית! חזקי ואמצי!!!
http://ginalaneshama.blogspot.com

אילת אמר/ה...

שנה הבאה אני לא מוותרת על הדבר הזה - בשידור חוזר... או שניקח אתכם איתנו לסיבובים לנאתגר אותך ! אלופה אחת ! איזה הפקת טרקי מושלמת ! עכשיו אני מבינה למה אני לא מכינה את זה.... כל הכבוד על האומץ ועל הנחישות ועוד יותר על התוצאה. נחת.
:-)

אנונימי אמר/ה...

ממממ לא אגיב על ההודו מטעמי צמחונות, אבל יש מצב למתכון לעוגה המדהימה שמופיעה פה בתחתית?..... נראה מעולה...
חוצמ"ז, הגעתי לפה היום והבלוג הזה מאד שימח אותי. הוכן קיש בטטה ותרד ויצא מושלם. רב תודות!

אלה צפריר אמר/ה...

תודה רבה לך! כל הכבוד על החריצות שבאותו יום שגילית את הבלוג הקיש כבר הוכן ונטעם! תענוג.
בקשר לעוגה בהחלט יועלה המתכון המלא אבל קשה לי להתחיב כרגע על תאריך...

אנונימי אמר/ה...

הי, אפשר את המתכון לעוגה?

הוסף רשומת תגובה