RSS

יום שבת, 31 בינואר 2015

בריגדרו - ממתק ברזילאי Brigadeiro


את הבריגדרו הכרתי ביום הולתה של מרינה, פוסט-דוקית מברזיל שהביאה "כדורי שוקולד" ליום ההולדת שלה, עברה בן כולנו במעבדה וכל אחד לקח כדור לעצמו. אחרי שנגסתי בכדור ופי התמלא במתיקות מענגת מיד רצתי לחדרה לבדוק אם נשארו לי עוד כדורים, אחד מיד ועוד אחד לאחר כך.

רבים הפוסטדוקים שעברו במעבדה, מרינה היא אחת שכן מתעניינת במטבח ומבינה באוכל ולהפתעתי שלפה מיד את המתכון שהוא פשוט וקל. כל מה שצריך זה פחית חלב מרוכז, פיצפוצי שוקולד, מעט חמאה, קקאו וקצת סבלנות. לצערי שום תחליף לא עובד פה, זה מצליח רק עם פחית שרכיביה הם חלב, סוכר וזהו. הציפויים כמובן משתנים וגם את הקקאו לא חיבים להוסיף ויש גרסא לבנה.

אז אם חושקים בכדור מרוכז מתוק שנמס בפה ולא צורך הרבה אז זה ממש מתכון לענין. קצת ניחוח ברזילאי, בריגדרו (במבטא פורטוגזי כבד) ואתם שם.

חומרים:
1 פחית חלב מרוכז
1 כפית סופר גדושה קקאו מנופה (גם שוקולית עובדת)
1 כף חמאה (כ-20 גרם)
פצפוצי שוקולד לעיטור

הכנה:



1. לסיר בינוני יוצקים את תכולת הפחית (תמונה מספר 1), מוסיפים את החמאה ואת הקקאו ומביאים לרתיחה תוך ערבוב מתמיד (תמונה מספר 2). בנתיים תוכלו לראות שהתערובת מתכהה כי כל הקקאו נמס היטב.
2. מנמיכים ללהבה בינונית וממשיכים לערבב תכופות במשך כ-8 דקות עד שהתערובת מסמיכה מאד, כך שהיא נפרדת מהדפנות (תמונה 5)/רואים את התחתית כשמעבירים כף.
3. מסירים מהאש ומקררים כ-15 דקות לתערובת חמימה שאפשר לגעת בה. בשלב הזה התערובת התמצקה כמעט לגמרי (תמונה 6).


7. משמנים מעט את הידיים (אני השתמשתי בשמן קוקוס שהוא נח כי הוא מוצק ולכן לא מלכלך, נמס ביד כמה שצריך והשאר מחכה לפעם הבאה) ובעזרת כפית לוקחים קצת מהעיסה שהתקררה ליצירת כדורים בקוטר של 2 ס"מ.
8. מעבירים כל כדור לקערה עם פצפוצי שוקולד ומצפים היטב.


וזהו הבריגדרו שלכם מוכנים.


נשמרים היטב בטמפרטורת החדר בקופסא אטומה לשבוע ואם ליותר זמן תעבירו את הקופסא למקפיא, הבריגדרו לא קופאים ונשמרים חודשים ארוכים.



יום רביעי, 21 בינואר 2015

צ'יראשי סושי


השנה הזו החלטתי לעשות מעשה ולכתוב את הרזולוציה שלי לשנת 2015 כלומר לעשות רשימה של דברים שאני רוצה להספיק השנה. זו השנה החמישית שאנחנו גרים מחוץ לישראל וכמו כל שנה סביב תחילת השנה האזרחית ברדיו אני שומעת רק על רזולוציה ורזולוציה. אחד מהדברים ברשימה שלי זה לפרסם בבלוג על בסיס קבוע לפחות עד שאני אחזור להרוויח כסף עבור המטלות שאני מבצעת. בנתיים רצים לי בראש כל הרשומות שאני רוצה להעלות לבלוג וכיאה לאם במאה העשרים ואחת יהיו הרבה רשומות של אוכל שאני אישית תופסת כאוכל מזין ומהיר הכנה. אוכל משפחתי שמתאים גם לילדים. אצלנו הילדים די אוכלי כל, בעיקר הם אוכלים לפי מצב רוח, הם יכולים נורא להתלהב ממאכל ולמחרת להחליט שגם הטיפה שהם טעמו על הלשון עושה להם בחילה. אני ממזמן הרמתי ידיים ואני משתדלת לאתגר אותם כל פעם מעט.

כשעברנו לסן דייגו לקח לי זמן רב להתאים את התפריט הביתי, להתרגל לארוחות ערב שהן הארוחה המרכזית ביום (בגן הילד היה מקבל נשנוש בצהריים ולא ארוחה חמה מלאה) ולשנות את הדיאטה שתתאים להצע. לקח לי זמן להתרגל לקוטג' המשונה, למצוא את הגבינה הצהובה שחביבה עלי, בולגרית וצפתית עד היום לא מצאתי אבל זנחתי את החיפוש ממזמן.

במעבדה שבה עבדתי היו מספר קוראנים מקסימים ודרכם לאט אבל בטוח התוודעתי לסופר האהוב ה-Zion Market אותו הייתי פוקדת כל שבוע, תחילה רק באזור הפרות והירקות ובהמשך זלגתי לעוד ועוד מעברים. אני חושבת שמבחינה קולינארית ההרפתקאה בארה"ב הושפעה בצורה הדומיננטית ביותר מהמטבח הקוראני והיפני. מכאן לשם התחלנו לצרוך בבית אצות ובין היתר צ'יראשי סושי היתה מנת דגל שבועית ואהובה בביתינו, שני ההורים אוכלים טונה טרייה ביותר והילדים סלמון צרוב:


צ'יראשי סושי זה בעצם אותם מרכיבים של סושי רק שזה בא בצלחת ולא מגולגל באצה. כמו כל סושי גם פה ניתן לגוון באשר למילוי או בעצם בתוספות. אני מאד אוהבת מלפפון, אבוקדו (לא אוכלת סושי בלי אבוקדו!), חביתה כשבא, דג טרי ברמת טריות גבוהה שמתאים לסשימי (גם דג צרוב או מבושל הולך) ואצה קריספית טובה (אצה שעברה טיגון/צלייה והמלחה/תיבול).

פה בארה"ב האצה היא סוג של חטיף וניתן להשיג חבילות אצה שכאלה בסניף הקוסטקו/טריידר ג'ו המקומיים. הנה הסוגים העיקריים:


יש חבילות אישיות שבו האצות חתוכות בדיוק בגודל הקופסא והן נהדרות כחטיף או סתם עם אורז דביק. בסופרים האסייתים אפשר לקנות אורז דביק מוכן לחימום במיקרו ובעיתות עקה זה מה שהייתי טורפת במעבדה במצבי רעב - אורז וחטיפי האצה האישיים הללו. האריזה הגדולה יותר היא אותן אצות קריספיות בגודל של אצות לגלגול סושי, את האצות הללו אנחנו אוכלים בארוחה משפחתית, אני חותכת אותם לחתיכות בעזרת מספריים ואז כל אחד מניח קצת אורז ומגלגל לסיגר טעים. החבילה האחרונה שעומדת בקצה היא שברי אצות מתובלות עם שומשום וזה משדרג מאד מאד את הצ'יראשי.

דבר נוסף שחשוב מאד בסושי הוא האורז. זהו אורז בעל גרעין קצר שנקרא אורז דביק. זה ממש לא האורז העגול האיטלקי, זה סוג אחר. צילמתי את האורזים שיש לי בבית להשוואה קצרה:

 
אצלנו בבית יש לי מתחת לכיור שני שקי אורז האחד בסמטי והשני אורז סושי. שק הכוונה ל-10 קילו :)

הכנת אורז לסושי היא פשוטה ומצריכה רק אורז ומים. המפתח הוא שלושת רבעי כוס אורז על כוס מים (אורז בסמטי לדוגמא, אני מכינה על מפתח של כוס אורז על שתי כוסות מים).
תחילה שוטפים מעט את האורז להוצאת שאריות מתהליך הייצור (ממש לא צריך לחכות שהמים יהיו שקופים, דקה שטיפה זה ממש מספיק) ונפטרים מכמה שיותר מי שטיפה (בשביל לא להגיע לעודף מים שיניב דייסת אורז).
את האורז מעבירים לסיר קטן עם מכסה מתאים, מוסיפים את המים (מינוס כף, זה בגלל המים שנשארו מהשטיפה), מכסים את הסיר ומביאים לרתיחה. כשהמים רותחים מנמיכים את האש ללהבה הכי קטנה ומחכים עד שכל המים אינם (מחזיקים את המכסה על הסיר ומטים לראות עם יש מים). מכבים את האש וממתינים 3 דקות.


מוסיפים 2 כפות של חומץ לסושי ומערבבים היטב, רצוי עם מקלות. הערבוב אמור להיות עדין שלא למעוך הכל אלא להפריד את הגרגירים. החומץ לסושי הוא בעצם חומץ אורז, מלח וסוכר. ניתן לקנות חומץ אורז לסושי או שניתן להכין לבד: בסיר מכניסים כוס חומץ אורז, 3/4 כוס סוכר וכף מלח - מחממים קלות עד שהכל נמס ומבקבקים, מחזיק לנצח.

את האורז מכינים באותו יום שאוכלים אותו ונותנים לו להתקרר לפני ששמים עליו את התוספות. לפעמים אני לא עומדת בהוראות שלי וזוללת כשהאורז רותח, אבל אז האצה מאבדת מהקריספיות שלה. אבל, כשנורא רעבים זה לא ממש משנה...

עכשיו מכינים את התוספות. הנה מה שהכנתי היום:


הכל נעשה בחיתוך חופשי. אני אוהבת קוביות קטנות של אבוקדו בשביל שזה יספיק לי לכל המנה, כל ביס עם אבוקדו. את הדג אני חותכת למרובעים, החביתה מגולגלת ונחתכת לרצועות דקיקות ומלפפון גם לרצועות שיתאימו לי לביס.
עורמים את הכל יפה יפה על האורז, מכינים וואסאבי למי שאוהב, משפריצים קצת (עד כף) סויה על המנה (לא על האצות) ופשוט מתענגים.


לסיכום:

מנת צ'יראשי -

3/4 כוס אורז
1 כוס מים

2 כפות חומץ אורז לסושי

להגשה - בין חצי מכמות האורז המבושל לשלושת רבעי הכמות (זה מה שאני אוכלת בהתאם לכמה אני רעבה), מעל תוספות שאוהבים בסושי ובערך כפית רוטב סויה מעל הכל, לפי הטעם.

בתאבון!

יום שני, 5 בינואר 2015

עוגת יום הולדת לבנה, יום הולדת שנה


הגוזל כבר בן שנה וכמעט חמישה חודשים, לאחרונה התחיל בשעה טובה ללכת. לא משנה כמה שאמא שלו קיטרה, הוא לקח את הזמן ושחרר את האצבע רק כשהתאים לו ולא שניה לפני. השבוע קנינו לו את הנעליים הראשונות. הוא כבר סופר עד ארבע (אחד, "ניים!", שלוש, "אבא!") ונורא נהנה לעשות נחת ולהציג את ארסנל המילים והמחוות שלו לכל מי ששואל וגם למי שלא. הוא עצמאי בצורה יוצאת דופן, הולך לאן שמתחשק מבלי צורך בשום ליווי, עולה ויורד במדרגות במהירויות מופרזות, אוכל המון אבל רק דברים שבושלו, אודו או רוסקו. עקשן מאד וכובש את ליבנו דקה אחר דקה.

שינויים רציניים עומדים באוויר, שוב עוברים דירה, עבודה חדשה בפתח, גנים חדשים, התחלות וסופים. רוב החברים שהגיעו עמנו חוזרים לישראל, יש מן גל כזה עכשיו כך שאני בורחת לפניהם לפני שאני אשאר כאן לבד. התחלות חדשות, התרגשויות ופחדים, עצב ושמחה ובעיקר תקווה. גם אכזבות הן מנת חלקנו, אכזבה על מה שהיה ואכזבת הקרובים על מה שיהיה, הבחירה להנות עוד קצת מהחוויה של לגור בחו"ל. המרחק מאלה שאוהבים אותנו המון ורק רוצים לחבק ולנשק את הילדים שגדלים בקצה מסחרר ושוב אנחנו לא לידם. הבחירות שאנחנו עושים, משבר גיל הארבעים הגיע אלי בגיל שלושים וחמש. הבחירות, שכבר כל כך מסובכות ולא ברורות, השחור ולבן שהתערבבו כל כך טוב ביחד ללא אבחנה, יש טוב וטוב יותר אבל אין רק טוב. כל כך הרבה בחירות גדולות ומשפיעות. העובדה שהילדות נגמרה, התמימות חלפה ונגוזה וכך החלומות התנפצו אל מול מציאות מאתגרת וחסרת פשרות. זהו יוצאים לדרך חדשה ואני אגיע לאן שהרוח תנשב. מפוקחת יותר, מחוספסת יותר ועדיין אופטימית.

עוגת יום הולדת לבנה, לאלה שלא רוצים או לא יכולים לחגוג עם עוגה כושית. עוגת ספוג לבנה ועשירה שמלאה בקרם חמאה מפנק ופרי חמצמץ להדגשת הטעם ולרעננות העוגה. פעמיים הכנתי את העוגה, ליום ההולדת הרביעי של האפרוח וליום הולדת שנה של הגוזל. פעם עם תותים ופעם עם מנגו. שתי הפעמים היו מוצלחות עד חיסול כליל של העוגה. המתכון מבוסס על האתר של מרתה סטיוארט.

 לעוגה הלבנה:
150 גרם חמאה רכה
1/4 2 כוסות קמח (315 גרם)
1/4 2 כפיות אבקת אפייה
1/4 כפית מלח
1/2 1 כוסות סוכר (300 גרם)
3 ביצים גדולות
3/4 כוס ריוויון (buttermilk)
זסט מלימון אחד

הכנה:
1. בקערה נפרדת מערבבים את הקמח, המלח ואבקת אפייה.
2. לקערת המיקסר מוסיפים את החמאה עם הסוכר ומקציפים עם וו גיטרה במשך 3 דקות לערך עד שהחמאה מתאחדת עם הסוכר למין קצפת מאד מאד סמיכה.
3. מוסיפים ביצה, מחכים להטמעתה ורק אז מוסיפים את הביצה הבאה והבאה אחריה. מוסיפים את זסט הלימון וממשיכים לערבב במהירות עוד 3 דקות לערך.
4. מוסיפים לסרוגין את תערובת הקמח והריויון - בערך 3 פעמים מכל אחד.
5. מערבבים ממש טיפה עד שהכל מתאחד וזהו.


6. יוצקים חצי מהעיסה לתבנית אחת וחצי מהעיסה לתבנית שנייה (רצוי לשם חילוץ קל להשתמש בתבנית שני חלקים כשהבסיס שלה מכוסה בנייר אפייה). התבניות צריכות להיות שוות בגודלן. פה השתמשתי ב-24 אינצ', אפשר להשתמש גם ב-26' לקבלת עוגה מעט יותר נמוכה אך רחבה יותר.
7. משטחים את העיסה עם כף - לא צריך להיות מדויק, זה משתטח באפייה.


8. אופים כ-30 דקות בחום בינוני של 350F או 160C-טורבו. או עד שקיסם שננעץ במרכז העוגה יוצא נקי.
9. מוציאים מהתנור ומעבירים סכין חדה מסביב לתבנית לקרור אחיד של העוגה.
10. לאחר הקרור מחלצים את העוגה מהתבנית.

מכינים את קרם המרנג-חמאה

מצרכים:
450 גרם חמאה בטמפרטורת החדר
1/2 1 כוסות סוכר
6 חלבונים
1 כפית תמצית ווניל

1. בקערת מיקסר עם וו גיטרה מערבלים את החמאה עד שהיא מכפילה כמעט את נפחה, נעשית בהירה יותר וקרמית כמו קצפת מאד יציבה (כשלוש דקות במהירות בינונית גבוהה).
2. מעבירים את החמאה לקערה נפרדת ומנקים את קערת המיקסר היטב (שלב הבא יהיה הקצפת חלבון שדורש קערה נקייה משומנים).
2. בסיר כפול (בן מרי) מערבבים את החלבונים והסוכר עד שהסוכר נמס לחלבונים - מתקבלת נזלת.
3. מעבירים את החלבונים לקערת המיקסר עם וו הקצפה ומקציפים לקצף יציב, קשה ופושר (אין סכנה פה בהקצפת יתר), לוקח כ-10 דקות במהירות הגבוהה ביותר.
4. מנמיכים את מהירות המיקסר לבינונית נמוכה ומוסיפים כף גדושה אחר כף גדושה למרנג. כל פעם מחכים להטמעה מלאה לפני הכף הנוספת.
5. כשכל החמאה נוספה למרנג, מוסיפים את תמצית הווניל ומקציפים במהירות נמוכה בינונית עוד כשלוש דקות עד שהכל הומגני. שומרים בטמפרטורת החדר עד לשימוש.

הרכבת העוגה:
אני תמיד מוסיפה שכבת פרי לעוגה, בתמונות פה יש מנגו אבל הכנתי גם עם תותים ויצא מאד מוצלח בשתי הפעמים.

1. מניחים מעל פיסת העוגה הראשונה פרי עסיסי כלשהו בשכבה אחידה (פרות יער, תותים, מנגו, נקטרינה, אגס ביין).
2. מעל שכבת הפרי שמים כמות נדיבה של הקרם.
3. מניחים את פיסת העוגה השנייה, יוצקים מעל לפחות מחצית מהקרם הנותר ומשטחים.


4. בעזרת סכין מורחים את הקרם הנותר על דפנות העוגה למראה אחיד.
5. מקשטים :)

פה הקישוט נעשה עם מרשמלו מיני שהוברש במעט מים וטבל בסוכריות צבעוניות. הכיתוב נעשה בעזרת שאריות הקרם שנצבע בצהוב.

כמובן מאז שכתבתי עברו עוד כמה חודשים אז אני אוסיף עוד כמה פסקאות.

לרומי בדיוק חגגנו יום הולדת שנתיים... עברנו דירה לצפון קליפורניה ועכשיו אנחנו מתגוררים בברקלי. כבר חצי שנה אנחנו עסוקים בגעגועים לסן דייגו והשוואות מטופשות.

מעברים זה מאתגר לכולם, למצוא את הפינה, את המקום, את התמיכה הרלוונטית, ליצור רשת חברתית וקשרים תעסוקתיים. הכל לוקח זמן ומצריך המון סבלנות שלאו דוקא יש.

 היום נגמרו פה רישמית החגים ושני הילדים הופקדו במסגרות שלהם, אני נשמתי לרווחה, נעלתי סוף סוף את נעליי הספורט ויצאתי לריצה קלה על גדות הנחל ליד ביתי.

 מאחלת לכולנו שתהיה שנה נהדרת, חיובית, פורה ובעיקר טובה.