RSS

יום חמישי, 19 בפברואר 2015

סוד החומוס


סוד החומוס, באמת סוד החומוס. לפני שנים רבות בעודי חטובה, קלילה, חסרת דאגות ומרוכזת בדברים ברומו של עולם ניסיתי כמה וכמה פעמים להכין חומוס לחבר היקר והאנין. כתתי רגלי לשוק לקנות את זן ההדס הקטן והמתאים, השרתי עם ובלי סודה לשתיה, בישלתי שעות, הוצאתי כל קצף לבן שהגיח, טחנתי עם טחינה טרייה בלדי, שום, לימון, מלח אטלנטי ופלפל גרוס טרי. ודרעק! רק פעם אחת שקילפתי חומוסון, חומוסון בעצבי ברזל לא ברורים הבחור אמר שהנה, כמעט ואני שם.

עברו שנים ודי ויתרתי על הרעיון, הייתי נגררת כל פעם לאבו אחר והרבה פעמים לאותו האבו באיזה חור בתל אביב לאכול את הממרח הנשגב הזה שלי אישית הוא לא עושה הרבה חוץ מלפוצץ אותי ולהשאיר את תאוותי בידי. רצה הגורל ועבנו להתגורר במקום שבו אין אבו והכי נורא שאין פיתות. בעצם יש פיתות, אבל אין בהן כיס והן דקיקות ויבשות. חומוס פה גם כן מקבל פרשנות אמריקאית וזהו ממרח מאד ורסטילי בצבעים ומרקמים שונים: חומוס פלפלים, חומוס צהוב, ירוק ושאר ממרחים אבל לא חומוס כמו באבו.

את סוד החומוס גיליתי בזכות עידו שהכין ביום העצמאות האמריקאי חומוס שילווה את הבשר שאכלנו בצימר כמה וכמה משפחות ישראליות. החומוס הזה היה משחתי להפליא והבחור זה מהפסקאות הקודמות אישר בפה מלא שזה זה! ומה היה הסוד, פשוט בלנדר שהיה בצימר ובו נטחן החומוס. מכאן לשם נהפכתי למלכת החומוס וגיליתי שגם חומוס משומר מקופסא, שום גבישי ומלח גס פושטי עושים עבודה נפלאה והסוד הוא ב-בלנדר! חברים, זהו סוד החומוס. אתם רוצים חומוס משחתי, עזבו את המג'ימיקס, את בלנדר המוט ואת המכתש והעלי. חומוס עושים רק בבלנדר (זה שטוחן מזון לתנוקות או שייק פרות).

היום בוגרי כמעט עשור במוסד הנישואין עם שני זבי חוטם משל עצמנו ובדיוק בשיא המרוץ הקרייריסטי אנחנו כבר לא חטובים, קלילים או חסרי דאגות. מאחר ואין זמן את הסלט היומי אוכלים פה בשייק ירוק, הבעל כל בוקר מכין לעצמו ומפריש לי כוס מלאה בקייל, תרד, גזר, תפוח, אוכמניות ובננה וגם פה הסוד לשייק ירוק וטעים הוא בבלנדר. אז בשביל שיהיה באמת טעים קנינו את מלך הבלנדרים את הויטה-מיקס (600$, בחיי) ומאז השייק הירוק טעים והחומוס יוצא פיצוץ גם אם השום שבו הוא גבישי, הלימון לא בישאו והמלח הוא מלח שולחן רגיל.

את המתכון של החומוס אני מפרסמת בדיוק רב הפעם שלא יהיו פספוסים במיוחד לכל אלה שידם אינה משגת חומוס מעולה במרחק של קפיצה מהבית.

חומרים:

קופסאת שימורי חומוס (מינוס כף עד שתיים גרגירי חומוס שישמשו לקישוט בהגשה)
מיץ מחצי לימון או ליים (פשוט אין בו גרעינים ופה הוא אף זול יותר)
1 שן שום (קובית שן שום של דורות)
1/2 כוס טחינה גולמית
1/2 כוס מים
1 כפית שטוחה מלח
1/4 כפית פלפל שחור
אופן ההכנה:

מחממים בסיר את תוכן שימורי החומוס (החומוס והנוזל) וחצי כוס המים ומביאים לרתיחה
לבלנדר מוסיפים את החומוס החם עם הטחינה, הלימון, מלח, פלפל והשום וטוחנים למשחה חלקה.
ניתן להוסיף עד כרבע כוס מים נוספת לחומוס דליל יותר (כמו בתמונה האמצעית) אם הבלנדר לא זז.
מעבירים לצלחת, בעזרת גב הכף יורים גומה אליה מכניסים את הגרגירים ששמרנו בצד ומעל הכל מזלפים שמן זית. אפשר לשם הגיוון והצבע להוסיף סומאק או זעתר. בטריידר ג'ו יש תבלינים ים תיכוניים שמשתלבים נהדר, ביניהם סומאק, סחוג ופלפל צ'ומע (התבלין הנוסף בסדרה הוא ראס אל חנות שמעולה לקציצות).


הפיתות מקמח מלא יעלו בפעם הבאה.

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

אהבתי! תודה ומחכה לעוד מתכונים....

הילה אמר/ה...

הי אלה,
שמו של חומוסך יצא למרחקים והגיע עד אלי דרך מיכל- בלנדר איט איז בפעם הבאה!
:)
תודה

אלה צפריר אמר/ה...

ואוו, הילה! לכבוד הוא לי. ריגשת אותי :)

הוסף רשומת תגובה