RSS

יום ראשון, 6 בינואר 2019

קציצות



 אני שמה לב שאני לא בעינין סיכומים השנה, יותר בעינין של לנשום ולהרגע מהשנה, שנתים החולפות. כל חופשת החורף רציתי להתחיל לחזור לכושר ועדיין לא מצאתי את הכוחות להזיז את עצמי לאין שהוא בכיוון הזה. עברנו דירה לפני חודש, אחרי ארבע שנים בסן דייגו ועוד ארבע שנים וחצי בברקלי עברנו לפוסטר סיטי שזה בעצם לה הויה (שכונה שגרנו ואהבנו עד מאד בסן דייגו) בביי. עברנו ככה באמצע שנת הלימודים ובפוקס נפלא הילדים התחילו בבית ספר השכונתי מעבר לכביש. עכשיו במקום לנסוע שעה ועשרים דקות בממוצע לכל כיוון אני נוסעת גג שבע דקות (תלוי באיזה גל אני תופסת את הרמזורים) וזה פשוט נפלא! מה עוד שאחרי שמונה שנים חזרתי למטבח שמכיל אותי, ילדים שכבר לא תינוקות וזמן שפתאום התפנה - שלוש שעות ביום! והנה אני מוצאת את עצמי בממלכה הקסומה שוב. הילדים סופר מפרגנים; מכריזים לכל מי שרוצה או שלא רוצה לשמוע, שכאן זה ״המסעדה של אלה״ וזו המסעדה הכי טובה שיש! בפועל הגדול בעיקר לא אוכל כי "זה לא ממש טעים לו"' הקטן עדיין אוכל ומרוצה' והבעל סופר מפרגן מהשינוי המרענן.
השבוע אפילו חזרתי לשאור המחמד שלי שנשמר לו במקרר כל הזמן הזה. הפעם האחרונה שאפיתי לחמים היה כשפירסמתי את הפוסט של הלחם של ברקלי. חלפו ארבע שנים ולא אפיתי אפילו פעם אחת מאז (את השאור כמובן ריעננתי מידי פעם אבל זהו. בברקלי ישנן מאפיות נפלאות ואין צורך לטרוח מעבר; מה גם שהייתי רצוצה מסדר יום שלא השאיר יותר מידי דקות חסד לטרחנות מיותרת) אבל השבוע אפיתי ויצא לא רע, אפילו פינקתי את הקבוצה שלי בכיכר שנעלם תוך כמה דקות.
במסגרת חופשת החורף והרצון לפנק הוכנו הקציצות הטעימות האלו שהן רכות ומפנקות. קציצות לטעמי זה הרבה עבודה ולכן זה משהו מיוחד שצריך לתעד כי אני לא מכינה את זה על בסיס קבוע. אז ככה לפעם הבאה שיהיה מתכון מסודר. בשביל הטעם אני אופה אותן לפני שלב השחייה ברוטב (מהעצלנות אני לא מטגנת). ואז כמה דקות ברוטב ויש סיר מהביל ומפנק שאפילו טעים לבררן בן התשע.
מאד מאד מקווה לחזור לכתוב פה לפחות על בסיס חודשי. אני קוראת מאד נאמנה ונלהבת של הבלוג הזה. כל מתכון מלווה בפיסת חיים שלפחות חלק ממנה שכחתי והמון רגש מציף אותי בקריאה של כל רשומה פה וזה לגמרי ערך מוסף. 
שמונה שנים עברו מהרשומה הראשונה פה ולבלוג יש לגמריי חיים משל עצמו. זה מפליא שאנשים אחרים חוץ ממני נכנסים לבלוג הזה ואפילו קיבלתי תגובות מהפוסט הקודם על זה שנעלמתי וכיף שחזרתי, אז אני גם מאד מקווה שאכן חזרתי :)
שנתיים וחצי שאני אחרי המרוץ לאקדמיה. אחרי פוסט כושל שהיה התנגשות חזיתית עם תקרת הזכוכית (בטון, זה עשוי מבטון משורין ולא זכוכית), התנגשות כואבת שהשאירה הרבה מקום לרחמים עצמיים וליקוק פצעים. אחרי שיקום ארוך אבל עיקש שבסופו סוף טוב ומשרת חלומות בתעשייה. המסקנה שלי היא להנות מהדרך וכשיש טוב, לקחת אותו בשתי ידיים ולחגוג! כי הדברים הרעים מגיעים, תמיד, ולכולם... וכשיש טוב מותר ורצוי להנות ממנו כמה שיותר. אז שתהיה 2019 נעימה וטובה לכולנו.

קציצות בשר

חומרים:

לקציצות -
שתי בטטות (פה יש ארבע סוגים עיקריים - כתומה בהירה, כתומה כהה, לבנה, יפנית וסגולה. אני משתמשת באחת כתומה ואחת לבנה אבל זה יצא טוב עם כל בטטה או תפוח אדמה/גזר לחילופין)
חצי קילו בשר טחון
ביצה אחת
שתי פרוסות לחם
כף ראס אל חנות
מלח
פלפל

לרוטב:
מיכל רסק עגבניות (180-200 גרם)
חמש שיני שום (אני מגררת במיקרופליין, כתוש או קצוץ דק יעבוד גם)
כפית ראס אל חנות
כף סוכר חום (אוהבת את הטעם הקרמלי של הסוכר החום)
מלח
פלפל

הכנה:
1. קוצצים את הבצל ומגררים את הבטטות על פומפיה עם חורים רחבים

2. משחימים את הבצל (כף שמן זית, כפית שטוחה מלח ופלפל)

3. מוסיפים את הבטטות וממשיכים לטגן על אש בינונית 
 בערך כחמש דקות עד שהבטטות מתרככות. סוגרים את האש ונותנים להכל להצטנן.

 4. קוצצים שתי פרוסות לחם לחתיכות קטנות. למתגוררים בארה״ב, אצלנו הלחם הקנוי שעובד הוא תוצרת מילטון, בעיקר הלחם הסגול.
 5. מעבירים לקערה את הבשר הטחון, הלחם, ביצה אחת, כף ראס אל חנות ותערובת הבצל-בטטה.

 6. לשים ומאחדים לעיסה הומוגנית.

 7. עכשיו מכינים את הרוטב. מטגנים את רסק העגבנית עם כף שמן, מוסיפים את השום ואת התבלינים (ראס אל חנות, סוכר, מלח ופלפל) ממשיכים לטגן דקה או שתיים, מוסיפים שתי כוסות מים ומביאים לרתיחה.
 8. משמנים תבנית אפייה בשמן זית ומתבלים במלח ופלפל.

 8. צרים קציצות ומניחים על התבנית כך שיש רווח כלשהו בין הקציצות. בסיום משמנים כל קציצה (אני משתמשת בספריי עם שמן זית), ממליחים, מפלפלים ומכניסים לגריל (ברויל) להשחמה.

 8. כשהקציצות השחימו (בערך שבע דקות) הופכים כל קציצה לצידה השני ומשחימים גם אותו (כשלוש ארבע דקות)

 9. מעבירים לרוטב המבעבע לעשרים דקות לערך

מגישים לצד פחממה מנחמת

בתאבון!






0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה