RSS

יום שלישי, 6 בדצמבר 2011

ג'חנון שלב אחר שלב

****יום הולדת שנתיים, רשומה שניה****
נתחיל מזה שאין לי שום שורשים תימניים. נקווה שבעתיד הלא רחוק יהיה לי גיס שכזה (זה מה שמסתמן אם לא יהיו הפתעות), אבל עד אז אין לי שום קירבה משפחתית לבצקים עתירי השומן האלו. אך חיבה אליהם יש ויש. אומנם זה בהחלט לא נמנה על מאכלים עם ערך מוסף בריאותי כמו שאני אוהבת אבל בהכנה הארוכה יוצא תוצר אורירי יותר ופחות כבד מהמוכר. לא נשלה פה אף אחד, זו עדיין יציקה של בצק אבל בגרסא שלי יש בה חמאה בחצי כמות מהמרגרינה הנמצאת בגרסא הקנויה. כשמכינים את הגלילות האלו בבית כדאי להכין כמות גדולה ולהקפיא במנות, חצי קילו קמח מספיק לשתי משפחות צעירות ורעבות (4 מבוגרים וכמה ציפורים קטנות שמנקרות להן בנחת, או שלא בנחת), יומיים לפני שעת הש' מעבירים את הבצק הקפוא למקרר ובערב מסדרים בסיר ומאשפזים לילה בתנור וכך בלי עבודה קיבלנו ארוחת בוקר שבת מפנקת - בעיקר אם אתם לא גרים בארץ ומתגעגעים!!!
נחזור ליום הולדתו של הגוזל. לכבוד המאורע הוזמנו משפחות שרובן ישראליות לשעת בוקר שבול מתאימה לבראנץ'. אי לכך החלטתי להכין בראנץ' ישראלי ביותר שכלל חומוס טרי, מסבחה, לחמי הבית, מיני פשטידות של ירקות וגבינות, בורקסים שנאפו בבוקרו של היום הגדול (הבצק הוכן באותו שבוע ותודות לחברה המקסימה א' שבאה לערב המשך של הכנת המשולשים שהוקפאו עד לכניסתם לתנור בבוקר הארוע), סלט ישראלי שהביאה החברה אילת (הדבר השנוא עלי בייחוד בפרויקטי-על הוא הסלט, זה שצריך לחתוך יום לפני או באותו יום - בדיוק בלחץ הגדול. אז למרות שכולם מרימים גבה שאני מבקשת "רק" סלט, זה הכי עוזר בעולם! תודה!), הג'חנון מלווה בביצים חומות (ביצים קשות הוכנו בערב ונכנסו ליד הסיר של הג'חנון, בתוך קערת נירוסטה שכוסתה ברדיד אלומיניום לאישפוז של הלילה - ללא מים וללא תה, ככה נטורל - ביצים קשות וזהו!) ורסק עגבניות שאותו הכין הבעל המפרגן (אתם צריכים לראות את הרשימות המסודרות לכל דקה ושעה פנויה בשבוע הקודם למאורע) וגם פסטה פסטו שלא יחסר (פולניה, בכל זאת 40 איש!).
עכשיו אפשר לחזור לג'חנון. אז כפי שהקדמתי והבהרתי, אין לי שום קשר לעדת מקור המתכון אבל, כפי ששם הבלוג מרמז אני יודעת לחקור! חקירה ממושכת, הצלבות מתכונים, מקורות וסרטונים הובילו למתכון שבעיני יצא מאד משובח וטעים מאד. לא מתכון של סבתא אבל מתכון של חוקרת (אם זה עושה משהו למישהו...)! לאור ההצלחה הכנתי נגלה לעבודתו של המהנדס, בעלי היקר ל-potluck (כל אחד מביא מאכל מהבית לחלוק עם השאר) של Thanksgiving. אתם יכולים לתאר לכם שזה מאד מקורי להביא מאכל עם ח' תימני למקום אמריקאי עם קוריאנים, סינים ועוד... היה משעשע משהו. וכמובן על הדרך הוכנה נגלה ביתית שנאכלה בסוף השבוע הזה = הג'חנון שורדים הקפאה של יותר מחודש!
מצרכים:
1 קילו קמח
1 כף מלח
3 כפות סוכר חום
4 כפות סילאן
1/4 כפית שמרים יבשים
2.5-3 כוסות מים
* קערית עם שמן - לשלב פתיחת הבצק.
* 100 עד 200 גרם חמאה רכה (בטמפ' החדר) - לשלב פתיחת הבצק

1. מערבלים את כל החומרים (ללא השמן והחמאה) לבצק (גוש יציב) רך וגמיש (אם הוא לא יהיה רך לא ניתן יהיה למתוח אותו לעלה דקיק).
2. מניחים מכוסה (אני מכסה בנילון נצמד או קושרת שקית סופר ללא חורים סביב הקערה) למשך שעה.
3. מחלקים ל-12 חלקים יחסית שווים.
4. ויאללה לעבודה האמיתית:
 ראשית משמנים היטב את משטח העבודה כולו (איפה שיהיה הבצק) בשכבה דקה של שמן, עכשיו בעזרת מערוך משומן קלות פותחים את הבצק לעלה דקיק הכי שאפשר (אם נדבק למערוך, משמשנים את האזור) לא נורא אם נקרע. שיהיה ממש שקוף ודקיק:

 צובטים גוש קטן מהחמאה בגודל של כפית ומורחים בו את העלה היטב על כל שטחו.

 עכשיו מקפלים את העלה בקיפול ספר, קיפול של שלוש - צד אחד עד המרכז וצד שני מעליו. מעבירים את היד עם שאריות החמאה מעל המלבן שקיבלנו.

 ומגלגלים תוך כדי מתיחה לצדדים ולאחור. כל הרעיון הוא ליצור עלים דקים דקים בתוך הגליל ולכן כמה שתמתחו את הבצק יותר הרי זה משובח.

 מסדרים בסיר או בכלי להקפאה בשתי וערב:

אני אפיתי בסיר רגיל, כזה עם ידיות סיליקון, שעובר תנור בחום נמוך בקלות. 100 מעלות צלזיוס, 210 מעלות פרנהייט, מחצות הליל ועד 0800 בבבוקר. בבוקר גיליתי צבע שחום עמוק כבר מבעד למכסה הזכוכית של הסיר (כל סיר עובד, רק שימו לב להוראות היצרן שאין בעיה עם חום נמוך בתנור). הסיר שלי הוא עם ציפוי טפלון כך שבהופכי את הסיר ה"עוגה" החליקה בקלות ובשלמות:
כל מה שנותר זה להפריד את הג'חנונים.
נסו ותהנו.