RSS

יום שלישי, 29 באפריל 2014

פשטידת פסטה לילדים ולמבוגרים


ארוחת ערב. איזה נושא טעון. מאז שעברנו לסן דייגו עם עולל בן 11 חודש התחלנו להקפיד על ארוחות ערב מסודרות ומשפחתיות. לא עוד סלט או חביתה מול הטלויזיה כי אם ארוחה חמה, מבושלת ומנחמת בצותא. בהתחלה עוד היינו מסכמים את היום ושומעים דיווחים אחד מהשני. היום בן הארבע וחצי לא סותם את הפה ומספר סיפורים עם ובלי פואנטה במשך כל הארוחה. אחיו מהצד השני צווח שניתן גם לו את מאת אחוזי תשומת הלב שלנו וכך אנחנו אוכלים במצב כאוטי עם איומי "אי...דה..." מצד אחד וסיפור ללא התחלה, סוף וסימני פיסוק מהצד השני. הגדול אוכל הכל כתלוי במצב הרוח ובמידת הרעב, הקטן זולל כל מה שבושל/אודה או רוסק, ירקות ופרות טריים לא יכולים לנכוח בצלחתו ולו לרגע. טרור כבר אמרתי?

מאחר שארוחת הערב היא רגע איחוד שיא מרגש ביממה ומאחר שלכל סועד דרישות משלו ולאמא נורא חשוב אוכל עם ירקות, יוצא שפשטידת הפסטה היא כוכבת אצלנו. הפשטידה הינה ורסטילית לחלוטין, בהתאם למבצעי השבוע בסופר הקוראני. תמיד יהיו בה פסטה, בעדיפות לצורות קצרות עם חור (פנה לדוגמא), 3 ביצים, רוטב בשמל (תכף הסבר מפורט וקליל שתוצאותיו בשמל טעים בקלות וללא גושים) וקוטג' (בעת מצוקה יוחלף בשמנת חמוצה או יוגורט סמיך). הירקות שנוסו בהצלחה היו קישואים, תרד, פטריות מכל הסוגים, דלעות, דלורית, מנגולד, בצל, פרסה, לקט ירקות קפואים, כרובית, ברוקולי ובטטות. ניתן לחתוך/ לקצוץ את הירקות בהתאם למה שאוהבים או כתלות בבוסים הקשוחים שלכם (לגרד על פומפיה על מנת להעלים ראיות - במקרה הזה מומלץ להשתמש בקישוא וכרובית שלא משאירים עקבות). בזכות הבשמל הרוטב יוצא עשיר והפשטידה מנחמת וטעימה "אפילו יותר טעימה מקינוח!" (האפרוח בן הארבע וחצי, יש גם רגעי נחת ולא רק קיטורים פה).

הפשטידה מככבת גם כשיש אורחים נמוכים ובררניים. אורחים סינים שטעמו, התלהבו מאד, וזאת על אף שהתעקשו לקרוא למנה נודל :@

חומרים:

3 ביצים
1 חבילת פסטה, 500 גרם (1 פאונד) - מבושלת 2 דקות פחות מהוראות יצרן.
2 קופסאות קוטג' 5% (1 פאונד של קוטג' מחלב מלא)
1 כף גדושה קמח רגיל
20 גרם חמאה (1 כף)
כפית שטוחה מלח
רבע כפית פלפל שחור
1 כף שטוחה סוכר חום
רבע כפית אגוז מוסקט מגורר
1 כוס חלב מלא + 1 כוס מים (או שתי כוסות חלב דל)
1 זוקיני ענק (2 נורמאלים/ 200 גרם תרד/ מנגולד קצוץ/ חבילת פטריות...)
1 דלעת קובו/דלורית (2 בטטות/ 1 כרובית...)
1 כוס ירקות קפואים (ניתן להשמיט או לחלופין להשתמש רק בלקט)
1 חופן של גבינה קשה/צהובה מגוררת (ניתן גם להשמיט)


הוראות הכנה:

מתחילים מהעמדת סיר עם מים לבישול הפסטה
מוזגים את כוס החלב ועכשיו מכינים את הבשמל:

1. ממיסים חמאה בסיר על להבה בינונית, חום גבוה
2-3. מחכים להמסה מלאה והשחמה
4. כשמשחים מוסיפים את הקמח
5. מערבבים עד שהקמח ספג את כל החמאה ומיד:
6-8. מוסיפים את כל תכולת כוס החלב ומערבבים (רצוי עם מטרפה)
9. כשהרוטב מסמיך (סמוך לרתיחה) תוך בערך דקה מוסיפים את כוס הנוזלים השנייה (שוב בבת אחת)
10. מביאים לרתיחה נוספת ומכבים את האש - הרוטב צריך להיות בסמיכות של שמנת כבדה. אם יצא סמיך מדי ניתן לדלל עם חלב נוסף. אם יצא דליל מדי אפשר להמשיך לבחוש מעל האש עוד 2 דקות, הרוטב מסמיך כשהוא מתקרר, אל דאגה.
כעת (או אחרי הוספת כוס הנוזלים השנייה) מתבלים בכפית שטוחה מלח, כף שטוחה סוכר חום (הרבה יותר טעים מסוכר לבן), גרדת אגוז מוסקט ורבע כפית פלפל שחור.

עכשיו המים של הפסטה כבר בטח רתחו, את הפסטה מוסיפים למים הרותחים ללא צורך במלח או שמן. לא לשכוח לסנן ממי הבישול שתי דקות לפני הזמן שמצוין על הקופסא.

את הירקות קוצצים לגודל הרצוי. אם משתמשים בדלעת קובו (משהו קוראני יפני שנמצא בכל סופר בקליפורניה - לא יודעת לגבי מקומות אחרים. טעמה דומה לדלעת ערמונים) או כל דלעת סרבנית עם קליפה עבה, 5 דקות במיקרו והשקט הנפשי מובטח: קל לחתוך (לשניים, לרוקן את הגרעינים, ואז למשולשים קטנים) ולקלף. בפעם הזו גירדתי את הזוקיני על מגררת עם חורים עבים.

בקערה ממש גדולה:
1. מערבבים ביצים, קוטג' ואת רוטב הבשמל (גם את הקרום שנוצר עליו בנתיים).
2. מאד רצוי לטעום בקצה האצבע (אם השתמשתם בביצים מפוסטרת מהסופר שלא היה להם ריח מקולקל, לא צפויה שום בעיה) - התערובת צריכה להיות מלוחה! מוסיפים את חופן הגבינה המגוררת.
3. מוסיפים את הירקות.
4. מערבבים היטב (מלמטה למעלה)
5. מוסיפים את הפסטה המסוננת ומערבבים היטב (שוב בזהירות, מלמטה למעלה)
6. מוכן.

מעבירים לתבנית אפייה (מה שיש בבית - הפשטידה אינה מתנפחת אבל יש בה נוזלים שמבעבעים באפייה, אז למלא עד שלושת רבעי גובה).
אופים ב-180 מעלות צלזיוס (400 פרנהייט) למשך 35 דקות כשהתבנית מכוסה ברדיד אלומיניום ועוד 10 דקות עד השחמה ללא הרדיד.

מקררים למשך חצי שעה לפחות להתמצקות (אפשר להגיש חם אבל הפשטידה תתפרק בהגשה, הטעם יהיה אותו הדבר).

בתאבון.


* התמונה בראשית הפוסט צולמה דקה וחצי אחרי התמונה האחרונה, בשעה שהגוזל הבחין בצלחת שלו, התישב על סט הצילומים ואכל להנאתו ולמורת רוחה של הצלמת האם. מזל שאבא שלו בדיוק החנה את האוטו בגראז' ותפס אותו לשטיפת ידיים, קשירת סינר ואכילה מסודרת בשולחן האוכל עם שאר המשפחה. למי שדאג, הדינוזאור שם למעלה, חף מפשע.

יום שלישי, 4 בפברואר 2014

קאפקייק קטיפה אדומה


את הקאפקייק האלו הכנתי בפעם הראשונה למסיבת 4 ביולי, יום העצמאות האמריקאי בשנה החולפת. הבוס שלי לשעבר הזמין את כל עובדי המעבדה אליו הביתה לברביקיו אמריקאי אותנטי. היו דגלי ארה"ב על כל שולחן ובכל פינה, מפיות, סכו"ם וצלחות בצבעי הדגל, האפרוח הגדול נפנף בדגל וצעק Happy birthday America בכל רגע נתון, היו כמובן לחמניות, נקניקיות, המבורגרים, גבינ"צ, עגבניה, חסה, פרוסות בצל ועוד כל טוב לפי מיטב המסורת, בירה זורמת כמו מים וגם יין שלא יחסר. אירחו אותנו מכל הלב והיה נעים וכיף. הזוג אינו חובב מטבח אבל בהחלט חובב אוכל, אנינות טעם מאידך היא תכונה מאד נדירה אצל האזרחים הסובבים אותי. כולם פה תמימי דעים שהעוגות של "קוסטקו" (סופר אמריקאי שניתן לקנות בו אך ורק במידות סופר גדולות. קונים בו למשק הבית הפרטי וכן ציוד לעסקים, מן מחסן על) הם הדבר הטוב ביותר. וכמו שכל בר דעת יודע עוגה של סופר, כמה טובה שאפשר לעשות אותה רחוקה אלפי מונים מעוגה ביתית או עוגת קונדיטוריה שווה. לשמחתי הבוס ואשתו מאד נהנים ומשבחים את מוצרי האפייה שלי (וגם כמובן את המוצרים של קוסטקו) ולכן ביקשתי להביא את הקינוח. על מנת ליישר קו עם חגיגת האמריקה הזו הכנתי את קאפקייק ה-red velvet  (קטיפה אדומה) עם ציפוי (frosting) של גבינת שמנת ומעל סוכריות כחולות = צבעי הדגל: אדום, כחול ולבן. את המתכון לקחתי כמובן מכהנת הבישול הגדולה של אמריקה, מרתה סטוארט. המתכונים באתר שלה הם פשוט אליפות, מדויקים ומוצלחים. את הקאפקייק הכנתי בשני גדלים, רגיל ומיני. למסיבה הבאתי פאי שוקולד (שלא יחסר) ואת הקאפקייק, בנוסף ארזתי למארחים 8 קאפקייקס באריזה מושקעת עם סרט והכל, אממה כשיצאנו מהאוטו עם כל הכבודה, אפרוח, עולל, מנשא, עגלה, פאי, קאפקייקס ותיקים האריזה היפה עשתה גילגול באוויר והקאפקייקס בפנים נישקו זה את זו לשלום ועל כן נשארו בעונש באוטו. למחרת עם הקפה החלטתי לטעום מהפיאסקו ופתחתי את החבילה המבאסת שאושפזה במקרר. ומה ששם גיליתי פשוט הימם אותי. זה היה פלילי. בגלל שהקאפקייק הללו הם על בסיס שמן, היומיים שלושה שעברו רק גרמו לעוגה להיות עשירה ובעלת מרקם מתמסר ונמס בפה. הציפוי המושחת משתלב נהדר ואפילו הסוכריות מוסיפות קראנץ כיפי. מפה כל מסיבה לוותה בהתנדבות נמרצת שלי להכנת הקסם הזה. בפעם השלישית כבר הורדתי את צבע המאכל מהבלילה (פעם שנייה הכנתי למסיבת הפרידה שלי מהמעבדה, אז לא היה אכפת לי) - זה היה ליום ההולדת של הגוזל, בן הארבע. כל פעם אני מקבלת את המקוצבצים שנשארו ואז אני מתענגת עליהם בעצמי, בלי התחלקות עם המשפחה. אני וכל הטוב הזה כי מי שטורח בערב שבת אוכל בשבת!
את בעית השינוע של הקאפקייק אני פותרת בהרכבתם במקום הארוע ממש לפני טקס העוגה. כך שהקאפקייקס מסודרות אחת על השניה בכלי אטום והציפוי נמצא בתוך שקית הזלפה חד פעמית שאני חותכת את הקצה ממש לפני ההרכבה וחבילת סוכריות לילדים. הכנת הקאפקייק הוא טקס מותח בעצמו בו כל הילדים מתקבצים סביבי ועוקבים בעיניים ופה פעור ומרייר אחרי זילוף הר הציפוי על כל עוגית. לאחר הזילוף אני שואלת אותם אם הם רוצים גם סוכריות ולאור קריאות חיוביות רמות אני מכסה את ההרים בנקודות צבעוניות (ככה אוהבים אצלנו). כאן הילדים מעולפים אז אין סיכוי להתחמק מטקס העוגה במידי. אחרי כיבוי הנרות בזמן שהם מחכים לחתיכה הנבחרת שלהם (עם סוכריה סגולה וגם שוקולד!!) הם נהנים בנתיים מהעוגית (יש את אלה שמלקקים רק את הקרם, אני לא אגיד מי).

עוגיות קטיפה (על בסיס Red velvet cupcake by Martha Stewart)

2.5 כוסות קמח רגיל (אני מעדיפה unbleached אם גרים באמריקה)
2 כפות אבקת קקאו איכותי
1 כפית מלח
1.5 כוס סוכר
1.5 כוס שמן
2 ביצים גדולות (רצוי בטמפרטורת החדר)
1 כפית תמצית ווניל איכותית
1 כוס ריוויון (פה זה butter milk)
1.5 כפית סודה לשתיה
2 כפיות חומץ (נסו להשתמש בחומץ הכי מתון שלכם)

לציפוי:
200 גרם חמאה רכה (2 מקלות לאמריקאים)
310 גרם גבינת שמנת - שמנה, לא יודעת איך יוצא מאלה הרזות (8 ounce)
450 גרם אבקת סוכר (1 lbs)
3/4 כפית תמצית ווניל איכותית (אני משתמשת בתמצית משחתית וסמיכה - ראו תמונה)


אופן ההכנה:

1. מחממים תנור ל-160 מעלות צלזיוס (350 מעלות פרנהייט). מרפדים תבנית שקעים בעטרות נייר. למתגוררי חו"ל ממליצה לכם לחפש עטרות נייר מאלומיניום (אם אתם חושבים שהאלצהיימר מתקדם אליכם מהר יותר אז עזבו), כך כל השמן נשאר בפנים והעוגית עסיסית יותר.
2. מנפים לקערה את הקמח, המלח, הקקאו ואבקת האפייה (כל היבשים).
3. בקערת המיקסר עם וו גיטרה מכניסים את השמן והסוכר ומערבלים היטב במהירות בינונית עד לאיחוד. מוסיפים ביצה וממשיכים לערבל במהירות בינונית גבוהה עד להטמעה מלאה ואז חוזרים על התהליך עם הביצה השניה. מתקבלת מסה סמיכה ונוזלית בצבע צהוב בהיר (ראו קולאז' מעל).
4. מנמיכים את מהירות המיקסר לנמוכה ביותר ומוסיפים את הריוויון ואת תערובת היבשים בשלוש פעימות. יבשים, ריוויון, יבשים, ריוויון, יבשים, ריוויון. מעררבבים עד שהתערובת מאוחדת (ראו קולאז' למעלה).
5. בזריזות, מאחדים את אבקת האפייה עם החומץ. בתהליך הסתירה משתחרר פחמן דו חמצני שגורם לתסיסה של אבקת האפייה. מוסיפים מיד למיקסר ומערבבים עד לאיחוד (לערבב כמה שצריך ומיד לסגור.


6. ממלאים את עטרות הנייר בתערובת עד למחצית גובה הבלבד. מאד ממליצה על כלי יעודי של הכנת עוגיות, מעין כף גלידה עם קפיץ. עושה את החיים כל כך הרבה יותר קלים ונקיים.


7. אופים 12 דקות בדיוק. או עד שקיסם יוצא ממרכז העוגית יבש או עם מעט פירורים (תלוי כמובן בתנור, אצלי בדיוק 12 דקות).

מכינים את הציפוי:

1. במיקסר בעזרת וו גיטרה מקציפים במהירות בינונית גבוהה (מתחילים ממהירות נמוכה ועולים בהדרגה) את החמאה עם גבינת השמנת עד לתערובת אורירית (3 דקות לערך במהירות הגבוהה).
2. מוסיפים את הסוכר בארבע שלבים ומחכים בין כל שלב שאבקת הסוכר תתאחד. 
3. מוסיפים את תמצית הווניל ומקציפים עוד 2 דקות.


בארוע עצמו מרכיבים את הקאפקייק וטורפים בהנאה...


ממליצה להכין את העוגיתיות (מה אתם אומרים על העברות? לדעתי מוצלח. אם כבר יש מילה אשמח לעדכון, אני מתעצלת לבדוק כרגע) יומיים מראש ולשמור בכלי אטום בטמפרטורת החדר עד להרכבה.
את הציפוי ניתן להכין גם כשבוע מראש ולשמור במקרר בכלי אטום עד השימוש. אני משתמשת בשקית זילוף חד פעמית שאני מכניסה אליה את הצנתר הנבחר, ממלא את השקית וסוגרת אותה בסוגר של חטיפים כך שהסגירה הרמטית עד כמה שניתן. ניתן גם להכין את הציפוי ביום השימוש ולשמור בטמפרטורת החדר (בהנחה שזה לא יום חמסין) עד השימוש.