RSS

יום שלישי, 24 בפברואר 2015

פיתות מקמח מלא


ברשומה הקודמת של החומוס גם אפיתי את הפיתות הללו אבל יצא שהתפחתי אותן הרבה יותר מחצי שעה לפני האפייה, וכך קיבלתי פיתות עם כיס אבל דופן אחת עסיסית בעוד הדופן השנייה הייתה דקה ויבשה מה שהוביל לפיתה מאכזבת. היום הכנתי את הפיתות שוב, בדיוק לפי אותו מתכון והפעם בדיוק חצי שעה לאחר שסיימתי לרדד את הכדורים הכנסתי אותן לתנור וקיבלתי פיתות עם כיס, בשרניות ורכות כמו פיתה במאפייה. ועכשיו הן יכולות להצטרף לבלוג.

בזמן האחרון אני מבלה המון בחברתה של מיכל ונהנית מכל רגע. לאט, לאט מחלחלת הגישה שלה לאוכל וגורמת לי ולבני משפחתי לאכול יותר חלבונים ופחממות מורכבות ולרדת בצריכת הפחממות הריקות דבר שאני מאד מחבבת. בשל חיבתי להכרתי למיכל הפיתות בביתינו הן מקמח מלא (חצי מלא, חצי לבן) והן לא טעימות פחות מפיתות מקמח לבן, הן רכות ועסיסיות אבל גם בעלות נוכחות שהקיבה מזהה.

את המתכון של הפיתות הרכבתי כרגיל מוריאציה על שילוב מתכונים שמצאתי ברשת. הכל התחיל בבצק של פיצה מהבלוג של הילה (ביסים) שהוכנס כבסיס עבה לפיצה וקיבל כיס. מהקבוצה המטורפת (30 אלף חברים) בפייסבוק של אמהות מבשלות עם כאלו שהעלו את הפיתות המושלמות שלהן עם מתכון והנה קיבלתם מתכון לפיתה מחצי קמח לבן וחצי קמח מלא, טעימות ומנחמות.

חומרים ל-16 פיתות (קוטר של 12 ס"מ)

500 גרם קמח רגיל (או קמח לחם)
500 גרם קמח מלא
4 כפות שמן זית
30 גרם (3 כפות) שמרים יבשים
3 כוסות מים חמים (750 מ"ל/750 גרם)
2 כפיות מלח
1 כף סוכר חום

הכנה:
1. (בימי החורף מאד ממליצה להעיר את השמרים היבשים באמבט חמים ורק אז להוסיף אותם לתערובת, כך הבצק תופח גם סתם בחדר בלי שום עזרה וחימום. בקיץ אפשר לוותר על השלב הזה.) בכוס שמים את השמרים היבשים ומוסיפים חצי כוס מים פושרים (טמפרטורה חמימה, קצת יותר מטמפרטורת הגוף), מערבבים היטב.
2. בקערת המיקסר עם וו לישה שמים את הקמחים, המלח, השמן, הסוכר, שתיים וחצי כוסות מים ואז את תערובת השמרים.
3. לשים היטב לקבלת בצק רך מאד (לא נוזלי, אבל מאד מאד רך ודביק).
4. מכסים ומתפיחים להכפלת/השלשת נפח (בערך שעתיים)
5. מחלקים ל-16 חלקים שווים (בערך 100 גרם לכל חתיכה).
6. מכדררים כל חתיכה.


7. מתחילים מהכדור הראשון שיצרנו ופותחים כל כדור בעזרת מערוך לפיתה בעובי 0.5-1 ס"מ.



8. מעבירים כל פיתה לנייר אפיה ומכסים במגבת.
9. מתפיחים חצי שעה (אחרי בערך 20 דקות מתחילים לחמם את התנור)
10. מחממים תנור לחום מקסימלי (250 צלזיוס/ 500 פרנהייט) ואופים את הפיתות בערך 10 דקות עד שהן מקבלות כיס ומשחימות מעט.
11. מוציאים מהתנור ועוטפים במגבת.



הנה תקריב:


אגב, סוף סוף אני יכולה לאמר בפה מלא שאני ממש ממש אוהבת את ברקלי. זה כל כך קסום הסיפור הזה של עונות שנה שלקראת החורף הכל היה מוצף בעלים בצבעי ירוק, צהוב, כתום, אדום וחום, העצים נותרו עירומים ומסכנים ועכשיו העצים הללו מכוסים בפרחים קטנים/גדולים, לבנים/ורודים/סגולים/ אדומים, החמציצים פה הם מרבדים בכל פינה, הכל ירוק ומשמח מאד.
הגוזלים שלי מרוצים במסגרות, הגדול בבית ספר ציבורי של ברקלי, עם תוכן סובלני מדי. הוא כבר ראה הצגות שהומחזו על ידי ילדי כיתה ה' בנושא של טרנסג'נדרים וגזענות, כולל מוות של ילדים ועוד נושאים קשים. בהתחלה חששתי מאד אבל בפועל הם עושים את זה מצוין!
השבוע התנדבתי בכיתה והילדים הכנו פורטרט עצמי, עזרתי להם לערבב צבעים לקבלת גוון העור שלהם. על השולחן השארתי צלחות במגוון צבעים שהתאימו לגוון עורם של סינים, גרמנים, אפרואמריקאים, איטלקים, ילדי תערובת וגם ישראלי אחד. הילדים מתיחסים לצבע העור כווניל ושוקולד :).
בקרוב אני חוזרת למעבדה, מקווה שהפעם יהיה מוצלח יותר מהפעם הקודמת (את האמת זה די בטוח שיקרה וזה לא חוכמה. מקווה שיהיה מעולה!). ומאד מקווה להמשיך עם הבלוג בתדירות שבועית.

מי שרוצה לעקוב אחרי באינסטגרם החדש שלי (zafrirel), מוזמן, מאד אוהבת את המדיה הזו, מעלה תמונות של בישולים, של הילדים, חוג הכדרות שלי והרבה של ברקלי.

יום חמישי, 19 בפברואר 2015

סוד החומוס


סוד החומוס, באמת סוד החומוס. לפני שנים רבות בעודי חטובה, קלילה, חסרת דאגות ומרוכזת בדברים ברומו של עולם ניסיתי כמה וכמה פעמים להכין חומוס לחבר היקר והאנין. כתתי רגלי לשוק לקנות את זן ההדס הקטן והמתאים, השרתי עם ובלי סודה לשתיה, בישלתי שעות, הוצאתי כל קצף לבן שהגיח, טחנתי עם טחינה טרייה בלדי, שום, לימון, מלח אטלנטי ופלפל גרוס טרי. ודרעק! רק פעם אחת שקילפתי חומוסון, חומוסון בעצבי ברזל לא ברורים הבחור אמר שהנה, כמעט ואני שם.

עברו שנים ודי ויתרתי על הרעיון, הייתי נגררת כל פעם לאבו אחר והרבה פעמים לאותו האבו באיזה חור בתל אביב לאכול את הממרח הנשגב הזה שלי אישית הוא לא עושה הרבה חוץ מלפוצץ אותי ולהשאיר את תאוותי בידי. רצה הגורל ועבנו להתגורר במקום שבו אין אבו והכי נורא שאין פיתות. בעצם יש פיתות, אבל אין בהן כיס והן דקיקות ויבשות. חומוס פה גם כן מקבל פרשנות אמריקאית וזהו ממרח מאד ורסטילי בצבעים ומרקמים שונים: חומוס פלפלים, חומוס צהוב, ירוק ושאר ממרחים אבל לא חומוס כמו באבו.

את סוד החומוס גיליתי בזכות עידו שהכין ביום העצמאות האמריקאי חומוס שילווה את הבשר שאכלנו בצימר כמה וכמה משפחות ישראליות. החומוס הזה היה משחתי להפליא והבחור זה מהפסקאות הקודמות אישר בפה מלא שזה זה! ומה היה הסוד, פשוט בלנדר שהיה בצימר ובו נטחן החומוס. מכאן לשם נהפכתי למלכת החומוס וגיליתי שגם חומוס משומר מקופסא, שום גבישי ומלח גס פושטי עושים עבודה נפלאה והסוד הוא ב-בלנדר! חברים, זהו סוד החומוס. אתם רוצים חומוס משחתי, עזבו את המג'ימיקס, את בלנדר המוט ואת המכתש והעלי. חומוס עושים רק בבלנדר (זה שטוחן מזון לתנוקות או שייק פרות).

היום בוגרי כמעט עשור במוסד הנישואין עם שני זבי חוטם משל עצמנו ובדיוק בשיא המרוץ הקרייריסטי אנחנו כבר לא חטובים, קלילים או חסרי דאגות. מאחר ואין זמן את הסלט היומי אוכלים פה בשייק ירוק, הבעל כל בוקר מכין לעצמו ומפריש לי כוס מלאה בקייל, תרד, גזר, תפוח, אוכמניות ובננה וגם פה הסוד לשייק ירוק וטעים הוא בבלנדר. אז בשביל שיהיה באמת טעים קנינו את מלך הבלנדרים את הויטה-מיקס (600$, בחיי) ומאז השייק הירוק טעים והחומוס יוצא פיצוץ גם אם השום שבו הוא גבישי, הלימון לא בישאו והמלח הוא מלח שולחן רגיל.

את המתכון של החומוס אני מפרסמת בדיוק רב הפעם שלא יהיו פספוסים במיוחד לכל אלה שידם אינה משגת חומוס מעולה במרחק של קפיצה מהבית.

חומרים:

קופסאת שימורי חומוס (מינוס כף עד שתיים גרגירי חומוס שישמשו לקישוט בהגשה)
מיץ מחצי לימון או ליים (פשוט אין בו גרעינים ופה הוא אף זול יותר)
1 שן שום (קובית שן שום של דורות)
1/2 כוס טחינה גולמית
1/2 כוס מים
1 כפית שטוחה מלח
1/4 כפית פלפל שחור
אופן ההכנה:

מחממים בסיר את תוכן שימורי החומוס (החומוס והנוזל) וחצי כוס המים ומביאים לרתיחה
לבלנדר מוסיפים את החומוס החם עם הטחינה, הלימון, מלח, פלפל והשום וטוחנים למשחה חלקה.
ניתן להוסיף עד כרבע כוס מים נוספת לחומוס דליל יותר (כמו בתמונה האמצעית) אם הבלנדר לא זז.
מעבירים לצלחת, בעזרת גב הכף יורים גומה אליה מכניסים את הגרגירים ששמרנו בצד ומעל הכל מזלפים שמן זית. אפשר לשם הגיוון והצבע להוסיף סומאק או זעתר. בטריידר ג'ו יש תבלינים ים תיכוניים שמשתלבים נהדר, ביניהם סומאק, סחוג ופלפל צ'ומע (התבלין הנוסף בסדרה הוא ראס אל חנות שמעולה לקציצות).


הפיתות מקמח מלא יעלו בפעם הבאה.

יום ראשון, 8 בפברואר 2015

פריכיות אורז במרשמלו לוולנטיינס Rice Crisps


ולנטיינס. חג האהבה אמריקאי שאינו אך ורק חג רומנטי אלא, בעיקר, זהו חג (יותר נכון יום) של סובלנות, חברות ופירגון. זה גם ככל חג באמריקה, מקושקש, סכריני ותענוג לעיניים. בוולנטיינס כל פעוט מביא כרטיס וולנטיין כמספר הילדים בכיתתו והמורות מחלקות את הכרטיסים בתיבה שהילדים הכינו במיוחד לארוע. הילד חוזר עם שלל של כרטיסים שנושאים, מדבקה, מחק או איזה ממתק וכמובן מאושר עד השמיים.

פריכיות האורז במרשמלו.rice crisps, זה ממתק שנמצא בכל מקום כמו גם בסטארבקס. לקח לי זמן לטעום מזה לראשונה אך ההתאהבות שלי היתה מהירה ומוחלטת. מאז זה בא לי בגלים כי מבחינתי זה עוד התמכרות שאין לי שליטה עליה. אני בהחלט מעדיפה להכין בבית כי אני מרגישה יותר בשליטה על המרכיבים, מן אשליה אבל מתוקה. את הפריכים האלה ניתן לחתוך לחטיפים אישיים או שאפשר לדחוס בתבנית עוגה מרופדת בניילון נצמד ולשלוף לאחר קרור עוגה גבוהה ומרשימה שרק זקוקה לסוכריות לקישוט. הסוכריות מצד שני נדבקות הרבה יותר טוב שהעיסה עוד לא התייבשה לגמרי. הממתק בשיאו החל מיום למחרת הכנתו. הוא נשמר בכלי אטום לזמן יחסית ממושך של כשבועיים בכלי אטום.

מאחר ואני מכורה הכנתי ורסיות רבות לחטיף האהוב הזה, אחת אפילו היתה עם מרשמלו קנוי בארץ לרגל חגיגות יום הולדת 5 בחיק המשפחה והחברים הקרובים. את העוגה לאותה החגיגה יצקתי לשתי תבניות בגודל שונה לקבלת עוגת קומותיים. יש לציין שעל אף הגיחוח הישראלי בעיקר על ידי אחותי הגגנת שעוגה צריכה להיות אפויה. העוגה נחלה הצלחה אצל הילדים והמבוגרים כאחד (אלה שהעזו לטעום).

אז זה בהחלט מתוק, קרנצ'י אבל מתמסר וטעים!. עם אין ספור אפשרויות. לי יש חולשה למתוק הזה ואני מחזיקה את עצמי חזק לא להכין עוד פעם כי יש חבילת פצפוצים וחבילת מרשמלו שרק מחכות להתאחד. הבעיה היחידה שמי שצורך את העינין הוא אני, הילדים כמובן שמחים לעזור אבל אני עושה עבודה יסודית והם אוכלים ריבוע ל"קינוח" פה ושם ופתאום נגמר!


למי שרוצה להכין מרשמלו מענג בעצמו, הנה הוראות הכנה שלקוחות מהבלוג Not Without Salt:

הכנת מרשמלו היא ממש קסם מסירופ סוכר וג'לטין מתקבל ענן מתוק ואוורירי שאין בכלל קשר בינו לבין מרשמלו כרמית המגורגר בעל מתיקות היתר והטעם המלאכותי הדומיננטי. מאחר ואנו ממיסים את המרשמלו, אין צורך בשלב הקירור שכולל איבוק ואז חתיכה לריבועים שזה השלב הארוך כי המרשמלו דביק.

מצרכים:

מדחום סוכר

3 חבילות אבקת ג'לטין (21 גרם משקל כולל)
1/2 כוס מים
1 כוס סירופ תירס
1/2 כוס מים (כן, עוד חצי כוס)
1/2 1 כוס סוכר (300 גרם)
1 כפית שטוחה מלח
1 כף תמצית ווניל איכותית (או כל טעם אחר)

1. מתחילים מלשים את אבקת הג'לטין בקערת המיקסר עם חצי כוס מים, מחברים למיקסר את וו ההקצפה (תמונה 1).
2. בסיר גדול מביאים לרתיחה את חצי כוס המים הנוספת, סירופ התירס, המלח והסוכר (תמונה 2). ממשיכים לבשל על להבה בינונית גבוהה תוך כדאי ערבוב לעיתים עד שהסירופ מגיע לטמפרטורה של 116 צלזיוס (240 פרנהייט, תמונה 4)
3. מתחילים בהקצפת הג'לטין שספח את המים, בקצב הקצפה בינוני גבוהה) ובעדינות מזלפים את סירופ הסוכר החם למרכז קערת המיקסר (לא לזלף על צד הקערה כך שהסירופ יתקע ויתקרר על הדופן, תמונה 5)
4.מקציפים במהירות הגבוהה ביותר עד שהתערובת מתקררת ל-40 מעלות צלזיוס (104 פרנהייט, תמונה 7).

ניתן ורצוי להוסיף טעם למרשמלו, בין אם תמצית ווניל או טעם אחר או אפילו רסק מ פרי. פה לוולנטיין השתמשי בתות מיובש בהקפאה שהפכתי לאבקה בבלנדר (תמונות 3 ו-6).

5. עכשיו מנקים היטב את המקצף כי חבל על כל טיפה ועוברים לחלק של הרייס קריספס.


לחטיפים עצמם:

מצרכים:

1 חבילה של פצפוצי אורז (אני משתמשת בקלוגס) - 340 גרם
1 חבילה ענקית של מרשמלו 453 גרם (או מלוא הכמות של המרשמלו הביתי)
1 סטיק של חמאה (110 גרם)
לאוהבי המתוק - 2 כוסות נוספות של מיני מרשמלו



1. בסיר גדול מאד מאד ממיסים את החמאה (תמונה 1).
2. כשהחמאה נמסה מוסיפים את המרשמלו ומחכים שימסו גם כן (להבה בינונית - שלא ישרף או ישחים בכלל, תמונה 2 ו-3, בנגלה הזו המרשמלו הוא מרשמלו ביתי).
3. מוסיפים את פצפוצי האורז (תמונה 4) ומערבבים היטב (תמונה 5).
4.  אם אתם אוהבים מתוק כמוני תוסיפו עוד 2 כוסות מרמלו מיני (תמונה 6) ותערבבו מעט שהמרשמלו יתפזר אבל לא יתמוסס לגמרי.
5. מעבירים לשיש עם ניילון נצמד או לתבנית מכוסה בניילון נצמד (תמונה 7) ודוחסים את הכל בעזרת ניילון נצמד מעל ומערוך (אם עובדים על משטח רחב צריך לזכור לדחוס גם את קצוות העיסה).
6. עכשיו ניתן לקשט כיד הדימיון הטובה, ניתן גם ליצור צורות ולכדרר לכדורים בעזרת ידיים משומנות מעט.
7. לאחר הקישוט נותנים לתערובת להתקרר (לפחות שעה) וחותכים עם סכין חד (הדרך הקצרה והפשוטה ביותר, אם התערובת התמצקה כדרוש אין בעיה אם החיתוך, אם חותכים לפני הזמן המרשמלו ידבק לסכין ויהיה בלאגן) או עם חותכני עוגיות.


לוולנטיין קישטנו בצבעים המסורתיים עם סוכריות ייעודיות ובעזרת חותכן לבבות חרצנו לבבנות קטנים שנעטפו בנילון חמוד, נקשרו בסרט וניתנו עם הרבה אהבה למורות המקסימות של הילדים (לקטן היו שתיים ולגדול ארבע :) ).


אה, והזר הוורוד ליד קיבלתי מהבעל המקסים! רמז, רמז...

הרבה אהבה, חברות, פירגון ואושר לכולם.