כל חורף אמא שלי אופה את העוגה הזאת מיליון פעמים לפחות. זה התחיל מהספר האלמותי של רינה שויאר ״עוגות לכל עת״ ולאחרונה עבר למתכון שקיבלה אישית ממלון בוטיק ביפו. אני כשלתי רבות בהכנת העוגה הפשוטה הזאת. בכל הבתים השכורים שגרנו בהם, כל המוצרים החשמליים הם באחריות בעל הבית. מה שאומר שחוץ מאחת עשרה חודשים באמצע (בעל בית סופר משקיען אבל הבית עצמו היה בחלק הפחות נעים של ברקלי, ליד תחנות דלק, מרפאה ללא תשלום ודרי רחוב מסכנים שאינם יציבים בנפשם. בית שהיו בו משיגי גבול עד כמה חודשים לפני ששיפצו אותו. בית שבלילה השני שלנו בא בחור עם אלה ביד ודפק נמרצות על הדלת בחמש וחצי בבוקר. בית שהיה קבלת הפנים שלנו לברקלי ועד היום אף אחד מאיתנו אינו חובב מושבע של העיר הזאת) היה לי את התנור הכי בסיסי שיש. תנור כזה עם גוף חימום גלוי ותרמוסטט מזייף יותר או פחות. בלי שום טורבו או מאוורר שיפזר את החום. תנור שמסובבים את העוגה ובודקים עם מד חום חיצוני בפעמים היותר קשות (זה לא פשוט להיות על תקן תרמוסטט, כל כמה דקות להפעיל ולכבות את התנור). ועל כן העוגה לא היתה תמיד עובדת לי. את העוגה הזאת הופכים מיד בצאתה מהתנור ככה שהגרביטציה תפעל מהצד הנכון והאוויר יישאר שם למעלה. מספר פעמים לא קטו נפלה העוגה והפכה לחביתה מתוקה וזהו. כמה מפכי נפש כשהולכים לחברים ואני אמונה על הקינוח...
מבחינתי לעוגה הזאת יש טעם של בית וים זכרונות ילדות של ריח מתוק באוויר, של ענן נמס בפה והרבה אהבה. מבחינת הילדים זה זכרון מתוק מישראל, ככה זה שמבקרים בחופשת החורף, הלא היא חופשת הקריסמס, בשיא החורף של ישראל. בטמפרטורות מקפיאות של 20 מעלות הילדים זוכים לחופשה בים בחורף הנפלא והחמים של ישראל. (עוד זכרון חזק של הילדים מישראל זה ריח סיגריות. כבר יותר מפעם אחת הילדים מסניפים לעומק ריאותיהם ריח שמזכיר להם את ישראל ומסתבר שזה בעצם ריח סיגריות. ריח שאינו נפוץ במחוזות החוף של קליפורניה לשמחתי הרבה.)
בחודש האחרון הכנתי את העוגה בין פעם לפעמיים בשבוע רק בשביל להגיע ליחסים הנכונים עבורי. עכשיו שיש לי תנור מעט משודרג, עם גופי חימום נסתרים ומאוורר העוגה פורחת! עולה כל כך יפה ומשחימה בצורה שווה. חיפשתי את היחסים שינפיקו עוגה עוד קצת יותר אוורירית, מתוקה אבל לא מידי ועם ניחוח תפוזי מודגש (אין בה שום מרירות תפוזית, אך ורק ניחוח).
דרי הבית היו כמובן מרוצים ועזרו להעלים את העוגה בשמחה. את האמת, עכשיו שהם כבר לא תינוקות והם גילו שלאמא יש בלוג הם ממש ששים לעזור, על כן הרשומה הזו זוכה למספר תמונות רב במיוחד של תוך כדי. לבקשת הצעיר העוגה הוכנה גם בוורסייה עם קינמון, הבכור העדיף רק עם אבקת סוכר ולבעל בא כבר משהו אחר.
אז בשביל שנתקדם למתכון הבא, הנה עוגת התפוזים של העקרת חוקרת.
עוגת תפוזים:
5 ביצים XL(מהקוסטקו) או 6 ביציםL
מיץ מכשלושה תפוזים (170 גרם/שלושת רבעי כוס פחות שתי כפיות)
גרדת תפוז משלושה תפוזים
280 גרם קמח (כוס ושלושת רבעי)
15 גרם אבקת אפייה (כפית וחצי)
200 גרם/כוס סוכר (או 250 גרם/כוס ורבע - אם רוצים מתיקות יותר מודגשת)
130 גרם שמן (חצי כוס ושתי כפות)
כפית שטוחה מלח
1. מפרידים את הביצים – חלבונים לקערת מיקסר וחלמונים לקערת עירבוב בינונית ומעלה.
2. לחלמונים מוסיפים את גרדת התפוזים, מיץ התפוזים, הסוכר והשמן ומערבבים.
3. מוסיפים לחלמונים גם את הקמח, מחצית מכמות הסוכר ואבקת האפייה ומערבבים לעיסה נוזלית והומוגנית ברובה (גושים קטנים זה מעולה)
4. מקציפים את החלבונים עם המלח ומחצית מכמות הסוכר לקצף יציב.
5. מעבירים שליש מכמות החלבונים לקערת החלמונים ומערבבים עד שהרוב נבלע.
6. מקפלים את יתרת החלבונים לחלמונים.
7. יוצקים לבנית קוגלהוף ואופים כארבעים דקות בחום של 350F/180Cעד שקיסם יוצא יבש.
8. הופכים את העוגה לחצי שעה הראשונה עד שהיא מתיצבת.
9. מפזרים אבקת סוכר אחרי קירור מלא. לא חובה.
