עברו שבועיים מהפוסט הקודם, אין לי שום חדשות מענינות לעלות לבלוג. הכל מתקדם לו על מי מנוחות ולאט לאט אנחנו פה כבר 5 חודשים. השפה נהיית נהירה יותר ואתמול סוף סוף השתכנעתי לראות את אוואטר (יצא לאקרנים ממש בסמוך ללידת הגוזל, באותו זמן לא יכולתי אף לראות את עידן הקרח 1 שהיה בבית, סרט ילדים מצויר שהפסקתי לראותו בבכי לאחר 5 דקות כי יש שם איזה תינוק בוכה. אז על אואטר לא היה על מה לדבר. הסרט מדהים! ממש ממש אהבתי והתרגשתי מהטכנולוגיה, האנימציה וגם מהעלילה, ולא שמתי לב בכלל לעובדה שאין תרגום, פעם ראשונה שאני רואה פה סרט ללא תרגום כמובן ומבינה כל מילה. כרגע אנחנו בחיפושי דירה על מנת לעבור למקום קצת יותר מרווח וכיפי, בעבודה בדיוק התאוששתי ממשבר עמוק - רק באנגלית המילה מחקר הינה מדויקת: re-search. אז נקעה נפשי מלחפש, רוצה כבר למצוא!! אבל ככה זה הדברים המופלאים ביותר במדע התרחשו בטעות, ומעבר לזה צריך להתאזר בסבלנות, ואותה כדיברי כל הגננות "לא קונים בחנות" - כמה חבל, הייתי מוכנה לשלם הרבה בשביל קצת סבלנות בשביל עצמי ועוד קצת בשביל סבלנות לגוזל שלמד בינתים להשכב אוטומטית על הריצפה ולצעוק, עד שעושים בדיוק מה שהוא רוצה :) גאון של אמא.
הפעם אני חורגת ממנהגי ומצרפת עוד מתכון באותו הפוסט. יש לי מספר בעיות עם העלאת בישולי הביתיים לבלוג: א) לרוב אני מבשלת כשאנחנו רעבים ולאף אחד (בעיקר לי) ממש לא בא לצלם תוך כדי ההכנה (משתדלת להכין כמה שיותר מהר עם עוד כמה בישולים והכנות במקביל) ובעיקר לא כשהתוצר המריח סוף סוף מוכן. ב) בבישול קורה הרבה פעמים שהמאכל הינו פוטוגני ומגרה בצבעוניותו לפני הבישול הרבה יותר מבסופו. ג) אין לי מושג מה קורה מבחינת כמויות, בבישול שלא כמו באפייה ממש לא צריך להיות מדויקים.
וכך יוצא שעל מנת לפרסם ולחלוק את המתכון הנפלא של העוף ועדיין להיות מרוצה כשאני פותחת את הבלוג, העוף והקציצות חולקים את אותה רשומה. אך שזה לא יטעה אף אחד מבחינת הטעם העוף הזה מנצח והוא אחד ממתכוני הבית כבר שנים רבות :)
נתחיל מהקציצות, מתכון שחשבתי שיקח הרבה זמן להכין, קציצות בית משודרגות כאלה בטעם חמוץ מתוק. אנחנו פה בבית מאד אוהבים אוכל מתקתק, עוף במרינדות עם דבש/ סילאן/ סוכר חום, המבורגר עם ריבת בצל ועוד מאותו הסוג. אוהבים שהרוטב הוא חום, סמיך ודביק כזה שעוטף היטב את הבשר.
הקרדיט להשראת המתכון נתון לאמא של מיצמיצ מפורום אוכל של YNET (הלא היא יעל גרטי), בפורום מאד מתלהבים מהמתכון וכשניסיתי להכין אותו בעברי ממש לא הייתי מרוצה מהתוצאה, נדמה לי כי הקציצות התפרקו מאחר וכרגיל לא טיגנתי אותם תחילה. הפעם אני מאד מרוצה, אין לי מושג מה לשון המתכון פרט לזה שאני זוכרת כי מטמינים דובודבן באמצע כל קציצה. מאחר שהמטבח פה עבר להיות מטבח של קיצורי דרך הדובדבנים נקרעו בידיים והוספו לעיסה. הגוזל שלנו אכל את הקציצות בהנאה רבה, בעיקר היה עסוק בלדוג את הדובדבנים (צימוקים וחמוציות מיובשות הן האוכל האהוב עליו).
אמא שלי העירה לי לא מכבר שהמתכונים הניתנים פה הינם מפורטים מדי ועם המון קשקשת, אז מהפעם הזו אני גם מוסיפה תקציר לבשלנים מדופלמים שלא צריכים את כל הערות הביניים.
כמה הערות לפני שמתחילים: רוטב שאני מאד אוהבת להשתמש כאשר אני יוצרת קציצות מבקר (המבורגרים למשל) הוא רוטב ברביקיו שמעניק טעם מעט מעושן, לא בריא וטעים לקציצה. אם אין בבית אז כמובן שאפשר בלי, אם יש כדאי לנסות. קציצות כמובן מטגנים, מאחר ואני נמנעת לרוב מטיגון והפעם רציתי להכין קציצות טעימות ולא פריקות החלטתי להבריש את הקציצות בשמן זית (כן, זה ממש לא קיצור דרך, אבל למסקנה שלדברים בריאים טיפה יותר יש לבזבז יותר זמן הגעתי כבר בפוסט הקודם) השתמשתי בערך ב-3 כפות וזהו.
אז נצא לדרך:
700 גרם בקר
1/2 בצל קצוץ דק (אפשר בכיף במג'ימיקס- אבל אז יש עוד כלים למדיח, החצי השני של הבצל מיועד לרוטב)
3 כפות רוטב ברביקיו
1 כף רכז רימונים
1/2 מתכולת הדובדבנים בצנצנת - מסוננים (דובדבנים חמוצים בסירופ קל)
רבע כפית מלח
רבע כפית שטוחה פלפל
מערבבים הכל, מקבבים ומורחים במעט שמן זית.
מטגנים במחבת עם ציפוי למניעת הדבקות. הטיגון הוא רק לסגירת הקציצה, באמצע היא עדיין חיה - מה נקרא גם "מידיום" (טעים נורא ככה!!!). עכשיו יש שתי אפשרויות: 1) לחכות לטיגון כל הקציצות - יצא שתי נגלות במחבת ה-28 ס"מ שלי, להוציא אותן מהמחבת, להכין את הרוטב ואז להחזיר אותן לרוטב המבעבע.
2) ללכלך עוד סיר ובזמן הטיגון להכין את הרוטב ואז לצקת אותו על הקציצות המטוגנות. (כמובן שיש עוד אפשרויות, אני ציינתי את האפשרויות לתוצאה הטובה ביותר מבחינתי. אני בחרתי הפעם באופציה השנייה).
לרוטב:
חצי הבצל הנותר קצוץ גם הוא
הסירופ הקל של הדובדבנים עם הדובדבנים הנותרים
2 כפות רכז רימונים
חצי כפית מלח (בין רבע כפית לחצי כפית)
רבע כפית שטוחה פלפל
מתחילים בטיגון הבצל, תחילה משקיפים ומרככים ואז מקרמלים אותו קלות (כלומר מעלים את חום המחבת) ומוסיפים את שאר רכיבי הרוטב. מבשלים ללא כיסוי 10 דקות בביעבוע קל, בערך חצי מהרוטב נספג בקציצות/ מתאדה.
מגישים עם אורז לבן (או כל תוספת עם טעם ניטרלי שטוב עם רוטב).
ובקיצור:
לקציצות -
700 גרם בקר
1/2 בצל קצוץ דק (החצי השני של הבצל מיועד לרוטב)
3 כפות רוטב ברביקיו
1 כף רכז רימונים
1/2 מתכולת הדובדבנים בצנצנת - מסוננים (דובדבנים חמוצים בסירופ קל)
מלח ופלפל
מערבבים, מקבבים,מורחים במעט שמן זית, מטגנים לסגירת הבצל.
לרוטב:
חצי הבצל הנותר קצוץ גם הוא
הסירופ הקל של הדובדבנים עם הדובדבנים הנותרים
2 כפות רכז רימונים
מלח ופלפל
מטגנים תחילה את הבצל, מוסיפים את השאר, מביאים לרתיחה, יוצקים על הקציצות המטוגנות ומבשלים עוד כעשר דקות עד רבע שעה ברתיחה עדינה או עד שנשארים עם חצי מכמות הנוזלים.
עוף ביוגורט
עוף ביוגורט הוא בעיני שילוב מנצח, היוגורט הוא בעצם המשרה של העוף - הכי טעים עם פרגיות, העוף מתבשל לו חלקית בחומציות של היוגורט והלימון במשרה ומתקבל נתח רך ועסיסי במיוחד. שוב מתכון קל וטעים אבל לא פוטוגני :)
למשרה:
1 קילו פרגיות (ירכי עוף מפולטים, כלומר ללא העצמות - כמובן שאפשר גם ירכיים עם עצם)
2 יוגורט תנובה 4 אחוזי שומן (זה הישן והטוב) או 400 גרם יוגורט לגלותיים שבינינו.
זסט מלימון אחד (גרד של הקליפה - החלק הצהוב בלבד)
מיץ מאותו לימון
2 שיני שום מגוררות/קטושות
מלח ופלפל
מערבבים את כל חומרי המשרה ומשרים את נתחי העוף (בתמונה יש חזה עוף שנחתך לחתיכות קטנות יותר - הכי טעים פרגיות!), הכי טוב ללילה.
מעבירים הכל לתבנית, מכסים ברדיד אלומיניום ואופים ב-200 מעלות חצי שעה.
לפני התנור, עם טימין למעלה:
מוכן! אין יותר יוגורט, רק רוטב מימי חמוץ וטעים.
* אין לי מושג אם זה נחשב מתכוני ילדים, לגוזל הפרטי שלי זה טעים :) אבל הוא פרסר ידוע. הגננת שלו כל הזמן מתחקרת אותי אם גם בבית המקום האהוב עליו זה כסא האוכל והוא כל הזמן אוכל (נראה לי שהיא חוששת שמרעיבים אותו...). אני התראתי בפניהה על הנושא והיא אמרה שככה זה כולם (אז כנראה שהוא קצת יותר :) ) שנית עוד בגלגולו כעובר הוא היה ממש מבסוט אחרי כל ארוחה שאכלתי. ככה זה קשה להתחמק מהגנים.
שבוע מקסים ובתאבון :)
