מאפה בסגנון חצ'פורי, הגרסא היותר שפויה

חג שבועות שמח. זה החג היהודי האהוב עלי ביותר כי הוא ממש לטעמי. יש לי זכרונות ילדות נפלאים מהחגיגות בקיבוצים "גשר" ו"גבע", המזג אוויר שהתאים לבריכה, עצי התות שהניבו פירות המלאים בעסיס מתוק וטעים להפליא, השמלה הקיצית וזר הפרחים שהיה נקלע עבורי ועבור אחותי. זו היתה חגיגה נפלאה עם כל המוטיבים הנכונים, היתה מוזיקה טובה (מופע של הגבעטרון), היה טרקטור, היו תינוקות מתוקים והיו גבינות מעולות תוצרת המחלבה. גם כשבגרתי הלכנו לקיבוצים ובהמשך זה היה החג בו אני בעצמי אירחתי את בני המשפחה הקרובה שלי ושל האחד והיחיד. לאט לאט למדתי את רזי הארוח, את הזמן שלוקח לתכנן, לקנות ולהכין ואת הפרופורציות שיהיה מספיק, לא מעט מדי ולא יותר מדי. עד שכבר כמעט שלטתי בנושא בא הגוזל וטרף את הקלפים ויש להתמקצע שוב בחישוב זמנים כולל צומי לגוזל וגם ניווט במטבח עם פעוט סקרן בין הרגליים.
השנה לא נארח את בני המשפחה בגלל המרחק וביום שלישי כשכולם יחגגו נלך כרגיל לעבודה והפעוט למשפחתון שלו. אבל בספטמבר אנחנו מגיעים ואז נחגוג את כל החגים במרוכז.
את המתכון הזה אספתי מפורום האוכל של YNET מבחורה בשם מאיה (כך כתוב לי במחברת), את המתכון הכנתי לראשונה בדירת שני החדרים של רווקותינו ומאד אהבתי את התוצאות. מאז יצא לי לאכול עוד פעמיים חצ'פורים גרוזינים מעשה ידיה להתפאר של דודה/סבתא גרוזינית שזה כבר סיפור אחר, במתכון המקורי יש קיפולים של הבצק בשמן לקבלת בצק מתפצפץ ורווי באנרגיה. המתכון הזה הוא גרסא קלה יותר להכנה וגם קליל יותר קלורית. לטעמי זה אחלה מאפה גבינות קליל, טעים ומפנק. מין לחמניה רכה שבאה מוכנה עם המילוי החם והטעים, ביצה וגבינות קשות זה שילוב מנצח. אם בא לכם לנסות את המתכון המקורי הנה לינק לאתר של בייגלה (הקהילה הקולינארית של ישראל, אני ממש מפרגנת!) לחצ'פורי מאת פרומלג שיש בו הסבר מעמיק ותוצאות שנראות טעימות. אם בא לכם משהו פחות כבד מבחינה אנרגתית, קל יותר להכנה ומאד טעים ומפנק לאורחים בשבועות ובכלל (מעולה כסנדוויץ לילדים לבית ספר) נסו את הגרסא הבאה.


החומרים לבצק:
500 גרם קמח
2 כפיות שמרים יבשים
1 כף סוכר
חצי כפית מלח
4 כפות שמן
כוס ורבע מים
למילוי:
250 גרם גבינת טוב טעם (פה, בסן דייגו, אני משתמשת בקוטג')
150 גרם גבינה בולגרית מפוררת
100 גרם גבינות קשות אחרות (פרמז'ן/ פקורינו/ קשקבל, גלעד/ עמק/ מוצרלה/ מעושנת ועוד)

 מבחינת המילוי, פה בסן-דייגו עוד לא מצאתי תחליף לטוב טעם ולכן אני משתמשת בקוטג'. שאר הגבינות זה בהתאם למה שנמצא במקרר, פעם אחרונה היה לי בעיקר פרמז'ן (150 גרם), שאריות של בולגרית (50 גרם בלבד) ומעט מוצרלה מגוררת (100 גרם) ויצא מעולה. כך שתזרמו עם מה שיש בבית העיקר שהמילוי לא יהיה נוזלי אלא מוצק למריחה.

להכנת הבצק מערבלים בקערת המיקסר או ביד את כל החומרים, הכי חשוב בבצקי לחמים זה ללוש את הבצק כמה שיותר לבצק חלק וגמיש.
את הבצק אני אוהבת להכין לילה מראש ולתת לו לתפוח לאיטו במקרר עד שאני צריכה אותו. ככה זה גם חוסך זמן בהכנות. בכל מקרה צריך רק שיכפיל את נפחו, תופעה שמתרחשת גם תוך שעתיים בטמפ' החדר. 
* דוקא הפעם למרות הלישה, הבצק לא יצא בצק הכי יפה שבעולם כי הוא אינו חלק לגמרי, אך התוצאות הסופיות היו משובחות. 

לאחר הכפלת הנפח אני מחלקת את הבצק לכ-12 עד 16 חלקים "שווים" על פי העיין-

כל חתיכה מקופלת לעיגול:

וכל עיגול מחכה לתורו. כל המשחק עם הבצק וזמן המנוחה שלו בין שלב לשלב הינו מאד חשוב לעבודה נעימה ומיטבית עם הבצק בו הסיבים נרפים והבצק לא מכווץ וקל לעבד אותו.

עכשיו מרדדים כל עיגול לעובי של 2-3 מ"מ, ומורחים כפית גדושה של מילוי בכל עלה:

* לא לשכוח להדק טוב וחזק את הקיפול על מנת שלא יפתח באפייה.
עכשיו מכסים ומחכים חצי שעה לתפיחה שניה. הנה הצצה למטבח שלי על תבניותיו המכוסות שתופחות לאיטם והנאתם.

בנתיים מחממים את התנור ל-170 מעלות צלזיוס (380 פרנהייט).
כשהתנור חם מכניסים ואופים כעשר דקות עד שהחברים תופחים ומתקשים.
*  (1) לפני תפיחה. (2) לאחר תפיחה. (3) לאחר אפייה ראשונה.

עכשיו עושים קצת מקום עם המזלג ודוחפים את המילוי לשוליים של החצ'פורים. שוברים פנימה ביצה, אני משתמשת בביצים מספר 1 כך שהן גדולות מדי לחצ'פורים הללו, אי לכך אני מכינה חלק מהחצ'פורים שיש בהם רק חלבון וכך אני נשארת עם ביצה בנפח קטן יותר שנכנסת לי בול למאפים האחרים.

 אופים 10 דקות נוספות - הכל בהתאם למידת עשיית הביצה שאתם אוהבים. אם צריך ניתן להשחים בגריל (200 מעלות צלזיוס או 400 פרנהייט) למשך עד 5 דקות. 

זהו, מוכן!
את החצ'פורים הללו לא ניתן להקפיא כי נורא קשה להפשיר חלמון. הוא תמיד נשאר קפוא והמרקם שלו מלא מים לאחר הפשרה. לכן אם רוצים לקחת לעבודה או לבית הספר יש לשמור במקרר. או להקפיא את החצ'פורים לפני האפייה השנייה, כלומר לפני הוספת הביצה. ואז מפשירים, מוסיפים את הביצה, אופים ומקבלים חצ'פורי טרי בכלום עבודה.

אני אוהבת שהחלמון נוזלי ואפשר לטבול גם את הקצה בנוזל הצהוב הזה:

נשאר לי לאחל לכם בהצלחה עם עוגת הגבינה. שתדעו למצוא את המתכון הנכון והמתאים לכם או שתדעו לבחור את העוגה בקונדיטוריה מומלצת. לי יש את המתכון המנצח של אמא  לעוגת גבינה גבוהה ונמסה בפה,  שקשוקה תרד שהיא מנה קלה ומרעננת, קיש בטטות ותרד ופיצה קפרזה שהיא פיצה ביאנקה, כלומר פיצה לבנה ללא רוטב עגבניות על בסיס קרם פרש שמכינים בקלות בבית.


המתכון בקצרה:

החומרים לבצק:

500 גרם קמח

2 כפיות שמרים יבשים

1 כף סוכר

חצי כפית מלח

4 כפות שמן

כוס ורבע מים

למילוי:

250 גרם גבינת טוב טעם (פה, בסן דייגו, אני משתמשת בקוטג')

150 גרם גבינה בולגרית מפוררת

100 גרם גבינות קשות שבמקרר

1. לשים ביחד את כל חומרי הבצק לקבלת בצק רך וגמיש.

2. מתפיחים להכפל הנפח (לילה במקרר או שעתיים בטמפ' החדר).

3. מערבבים יחד את חומרי המילוי לעיסה מוצקה הניתנת למריחה.

4. מחלקים את הבצק ל-12 עד-16 יחידות, מכדררים כל חתיכה.

5. מרדדים כל חתיכה לאליפסה ארוכה וממלאים כפית גדושה ממילוי הגבינות (לרכז את רוב המילוי בקצוות).

6. מהדקים את קצוות המאפה לצורת טיפה תוך כדאי השארת "חור" רחב במרכז.

7. מכסים במגבת מטבח ומתפיחים כחצי שעה.

8. אופים ב-180 מעלות צלזיוס (370 פרנהייט) לעשר דקות.

9. מוציאים מהתנור, עם מזלג מזיזים את הגבינה לקצוות המאפה ויוצקים פנימה ביצה.

10. אופים 10 דקות נוספות או עד שהביצה עשויה לטעמכם.

נ


חג שבועות שמח.

שדרוג עוגת יום הולדת

את המתכון המשפחתי של עוגת יום ההולדת הכושית נתתי פה לא ממזמן לכבוד יום הולדתי. גם ברשומה ההיא העוגה הכושית עברה שדרוג קל והפכה לגרסא של עוגת "היער השחור". מאז היו פה עוד שתי כלות שמחה קטנות בגיל 4 ו-3 שהדודה לעת מוצא (ככה זה כשהמשפחה נמצאת במרחק של 20 שעות טיסה) התנדבה להכין להן את עוגת היום הולדת. הראשונה ביקשה עוגת דומינו, עליה היא חולמת מאז יום הולדת 3, כזו מהספר האדום של "עוגות יום הולדת" של ג'וזי מנדלסון (הספר שממנו אמי הכינה לי ולאחיותי את עוגת החלומות כל יום הולדת מחדש). לכבוד הבקשה נאפתה העוגה הפעם בתבנית מרובעת ונחתכה למלבנים, כולל חיתוך הקצוות שיהיו מלבנים ישרים.

כל מלבן צופה בגנאש שוקולד בנדיבות ומעל צויר בעזרת שוקולד לבן מומס את הנקודות של הדומינו.
 בהפעלה של היום הולדת הילדים הכינו קאפ-קייק של עוגות שוקולד שנאפו בגביעי גלידה, הילדים טבלו אותם בגנאש שוקולד וקישטו אותם בסוכריות שכל המרבה הרי זה משובח. ועדיין כשהגיע תורה של עוגת היום הולדת כל הילדים התאספו וחיכו בשקיקה לעוגה הכושית כאילו שלא ראו עוגת יום הולדת מימיהם וכמובן כל אחד בחר את החתיכה שמוצאת חן בעיניו.
* טיפ לשוקולד לבן - טריות זה שם המשחק, אם במקרה נתקלתם בשוקולד לבן שאינו נמס כשמחממים אותו והופך לגושים ושומן סימן שהשוקולד הלבן חיכה זמן רב מידי לתורו. לטובת ארועים של קישוטי עוגה אני קונה שוקולד לבן טרי ואותו ממיסה ללא שום קושי במיקרוגל.
הנה התוצר הסופי וכלת השמחה המתוקה אף יותר מהעוגה:

חודש אחרי חגגנו יום הולדת לילדה מקסימה נוספת שמלאו לה שלוש שנים ביום העצמאות, הפעם הוזמנה עוגה עגולה וזהו (הילדה תקשט לבד). משם הבלוג והתאור העצמי אפשר להבין ששוב לא שלטתי ביצריי והייתי חיבת לנסות משהו חדש בעוגה הזו. הפעם העוגה נחתכה באמצע לטובת שכבת מרשמלו גנאש, פחדים רבים ליוו את התהליך לגבי ההרפתקאה בדבר שכבת המרשמלו והרעיון רקם עור וגידים תוך כדי התקדמות הניסוי. בתחילה העוגה נחתכה באמצע על ידי סכין לפריסת לחמים. להגנתי יאמר שהחלטתי לצאת להרפתקאה חצי שעה לפני שהיינו אמורים לצאת וחצי שעה אחרי שהעוגה יצאה מהתנור - לא אידאלי לשני הכיוונים! אז את העוגה תחילה הרטבתי בכף ליקר תפוז מדוללת בארבע כפות מים וכפית סוכר, העוגה נפרסה והאמצע הורטב שוב באותו ההרכב. כעת סידרתי את המרשמלו (אצלי היו אלה ארנבוני הפסטל מהחג האחרון הידועים בכינויים "באני") ואז החלטתי שצריך דבק ולכן הרטבתי בגנאש דליל, כזה שהיחס שמנת שוקולד נוטה לשמנת, במחשבה שניה החלטתי שזה לא מספיק והעברתי את הכבודה שוב לתבנית ומשם לגריל בתנור ל-3 דקות לקבלת הברולה. 

כעת סגרתי עם החלק השני של העוגה וכל המרשמלו התחיל לגלוש לצדדים. בקור רוח עם אותה סכין לחם אספתי את העיסה המתוקה הזו ומרחתי אותה על דפנות העוגה.

יצא בלאגן לא אסתטי ומכאן הכל צופה בגנאש של בערך 1:1.

הבעיה היא שהעוגה היתה עוד חמימה וכך גם המרשמלו, אידאלי היה לקרר ראשית את העוגה ואז להוסיף את המרשמלו, לתת לו להצטנן (אפילו עם עזרה מהמקרר/מקפיא) ורק אז לעטוף בגנאש, אם לא הגנאש לא נשאר על המרשמלו אלא נפרד לאיטו. מכאן הכל עבר במהירות למקפיא ואחרי כמה דקות טושטש עם אבקת שקדים:

זהו, למסיבה ומהר כי אנחנו מאחרים...
כלת השמחה המתוקה שקישטה את העוגה בעצמה:

העוגה היתה מעולה, נימוחה, עסיסית ועשירה. הילדים והמבוגרים התלהבו כאחד ולאחר כמה דקות נשאר רק שריד.

הנה תמונה של נחת:

תודה לדוגמניות המתוקות ולהורים שלהן שפירגנו ואישרו לי לפרסמן. 


המתכון המלא לעוגת השוקולד - לחץ כאן למתכון המלא לעוגת השוקולד.
לגבי מתכון לגנאש אני תמיד מביאה לרתיחה (שימו לב אני מביאה לרתיחה ולא מרתיחה, ברגע שמתחיל לרתוח זה ישר יורד מהכיריים) שמנת "להקצפה" (32% וצפונה), בקערה נפרדת אני מניחה את חתיכות השוקולד המריר (אני משתמשת בשוקולד שבא במטבעות קטנים ואז לא צריך לחתוך/לשבור אותם) ויוצקת שמנת רק עד כיסוי השוקולד. מחכה כשלוש דקות ומערבבת בעדינות עד שמתאחד (הכי כיף לערבב באמצע במעגלים לקבלת "עין" שוקולד שהולכת ומתפשטת לצדדים). ככל שהשוקולד מריר פחות (תכולת מוצקי הקקאו נמוכים יותר) כך יש להוסיף פחות שמנת (בשוקולד לבן אין מוצקי קקאו, זה רק חמאת קקאו, סוכר ומתחלבים. ולכן יש להיזהר עם הוספת השמנת אם רוצים גנאש יציב ולא סירופ שוקולד לבן). וככל שהשוקולד מריר יותר יש להעלות את יחס השמנת שוקולד במטרה לא להשאר עם גוש שוקולד אחרי קרור הגנאש.
הרטבת העוגה יכולה לעשות עם כל ליקר אהוב - איייריש קרים, ליקר אגוזים או קפה הם המועדפים עלי. אם קהל היעד שלכם עבר את גיל 18 דללו כל שלוש כפות ליקר בכף עד שתיים של מים/חלב :) עוד אפשרות היא להרטיב את העוגה עם יין קידוש מתוק וטעים שמדולל במים (גם תירוש מתאים) - 2 כפות מים על 2 כפות יין. בכל מקרה כדאי לטעום את הנוזל שיהיה טעים.
כל העוגות שאמיועדות לקישוט נהפכות על ראשן. רצוי לאפות את העוגה מספר שעות לפני הקישוט כך שהעוגה תתיצב ותתקרר. העוגה שהתקררה בינתיים נהפכת על ראשה (אם ראש העוגה יצא ככיפה גבוהה אני חותכת את הכיפה ליישור העוגה ואז הופכת) מורטבת בנוזל הנבחר (פסקה הבאה) ומקשטת... 
מילוי מרשמלו:
1. את העוגה הופכים על תבנית שיכולה להכנס לתנור.
2. חוצים את העוגה במרכזה (רצוי סכין לחיתוך לחם), מניחים צלחת או תחתית עוגה נוספת על העוגה, מכניסים את הסכין וכך מצמידים את העוגה לצלחת ומניחים את החלק הזה בצד.
3. מרטיבים את החלק התחתון בליקר ומסדרים את חתיכות המרשמלו בצפיפות, יוצקים מעט מהגנאש ומעבירים לכשלוש דקות לגריל (אופים רק עד שהמרשמלו מתנפחים ומזהיבים קלות).
4. מניחים מעל (כשהכל עוד חם) בזהירות את חתיכת העוגה העליונה.
5. מורחים את שאריות המרשמו שנוזלות על צידי העוגה.
6. מרטיבים את החלק העליון של העוגה. 
 מניחים לעסק להתקרר (ניתן להעזר לרבע שעה במקפיא) ומצפים בגנאש או בכל ציפוי אחר.


זהו לבנתיים ועד ליום ההולדת הבא שיהיו רק שמחות :)

מאפינס בננה

תדע כל אם עבריה או אבא משקיען (גם האם משקיענית), מה לעשות עם הבננות הבשלות מדי, אלה שממזמן הפכו ל"דבש" או כאלה שצועדות לשם בבטחה. זו הגרסא שלי ללחם בננות/ עוגת בננות/ מאפין בננות, את המתכון הוצאתי לפני בערך 6 שנים מהאינטרנט היות ולהורי יש עץ בננות מניב בחצר (טוב זה לא עץ אלא גזעול) וקשה לאכול 10 קילו בננות שמבשילות להן יחדיו (גם השכנים כבר נחנקו) וגם בשל זכרון טעים מארה"ב שהיה לי למאפין בננה-אגוזים שנמכר בקוסקו. בחודשים האחרונים המתכון עבר התאמה לזמני הדוחק כך שמספר הכלים המלוכלכים הצטמצם וכך גם משך ההכנה. התוצר הסופי לעומת זאת נשאר טעים כשהיה, עסיסי בעל מרקם לא דחוס מדי ולא אורירי מידי, ממש כמו שאני אוהבת. הכי טעים לאכול אותם בסמוך לצאתם מהתנור (אחרי רבע שעה קרור) שיש להם מעטה שחום ופריך, אגוזים קלויים בטעם משגע והמרקם המושלם והחמים של המאפין. רוב הפעמים אני אופה לאחר שהפעוט ישן כך שלמרות שהן יוצאות ב-2200 וצפונה מהתנור אני חיבת טעימה, אה, כן, גם הריח משגע!

המסה נאפית בתבנית מאפין ובתבנית מיני-מאפין לפעוט ללא תוספת האגוזים, לאחר הכנות חוזרות ונשנות בוריאציות שונות אני יכולה לספר שלטעמי הכי טעים לזרות את האגוזים מעל המאפין ולא בבלילה כי כך הם יוצאים קלויים קלות ובפנים העיסה הם "נרטבים" ולא קראנצ'ים קלויים וטעימים. שוקולד מריר בפרט ושוקולד ככלל הם גם אופציה טעימה שנאפתה פה רבות ועכשיו בגלל האפיה לפעוט הוסרה מהרשימת המרכיבים.
הפעוט הפרטי מזהה את קופסאת המאפין בכל מקום בו היא מוחבאת ודורש "fin" ו"פתח" שנקלף לו את הנייר וכך הוא מייד מעלים את הראשון ומבקש "more" (בכל זאת הוא חצי אמריקקי) בתוספת סימן מפורש משפת הסימנים לתינוקות, שמאד רווחות פה, אותה הוא מאמץ מצמודתו למשפחתון (איזה אהבה). המאפין השני לעומת הראשון אינו נאכל מיד אלא נמרח תחילה ביסודיות ברחבי הבית, לאחר מילולו בידיו הקטנות ודגימתו תוך כדי. כל בוקר הילד אוכל דגני בוקר עם אבא וכשאמא מצטרפת לחגיגה עם הקפה והמאפין הוא מיד דורש גם אחד משלו.
המתכון הפעם הוא בקטגורית "קל להכנה" היות והוא לא מסובך מדי ומתאים מאד לאופים מתחילים (יש הרבה תמונות שיהיה ברור) או כאלה שאין להם סבלנות לעודף שלבים.


מצרכים:
1 כוס סוכר (200 גרם, ניתן להוריד גם לשלושת רבעי אם לא אוהבים מתוק מאד)
100 גרם חמאה רכה (אני משתמשת פה ב"מקל" אחד)
חצי כפית מלח
1 כפית תמצית ווניל

3 בננות (ניסיתי עם שתיים ויצא פחות טעים בעיני)

2 ביצים

1 כפית סודה לשתיה

1 כפית אבקת אפיה

2 כוסות קמח (280 גרם)

חצי כוס חלב

כוס אגוזים שבורים
* חצי כוס שברי שוקולד


הכנה:
את החמאה אני בדרך כלל מרככת במיקרו, עד 10 שניות מכל צד כשבאמצע אני הופכת צד. החמאה צריכה להיות רכה ולא נוזלית. את הבננות אני מועכת עם מזלג. משלבים את הסוכר והחמאה ומתחילים להקציף עם וו גיטרה.

מקציפים את החמאה, המלח והסוכר בערך 8 דקות להכפלת הנפח הראשוני. מדי פעם לכל אורך התהליך רצוי לגרד את דפנות הכלי (עם לקקן או קלף) כך שהכל יתערבל בצורה אחידה.

מוסיפים את תמצית הווניל והבננות ומקציפים עוד 2 דקות להתאחדות מלאה.

מוסיפים את הביצים

ומקציפים עוד 3 דקות את הכל יחד.

מוסיפים את החלב ומערבבים קלות.
בקערה נפרדת מערבבים את הקמח ואבקות האפיה ומעבירים למיקסר (למי שאין יכול לעבור לערבוב נמרץ עצמי).

חשוב שהערבוב יהיה מינימאלי, רק עד שמתאחד ולא להמשיך הלאה (רשת הגלוטן שמתפתחת בצורה זו היא שתגרום לעוגה להיות דחוסה וצמיגית יותר לעומת האוריריות הנחשקת).

והבלילה מוכנה. אם רוצים להוסיף שברי שוקולד, מערבבים אותם בשלב זה.
עכשיו מעבירים לתבנית המאפין או לכל תבנית בה תחפצו (שימו לב שבתבנית עגולה או ארוכה משך האפיה יתארך, ויהיה כ-40 דקות וצפונה, יש לבדוק עם קיסם את מרכז העוגה ולהוציא מהתנור רק שהקיסם יוצא עם פרורים או יבש). כלי נפלא למאפין הינו כפית גלידה עם קפיץ.

כך יש פחות לכלוכים והמאפין יוצאים אחידים בגודלם (ולא חלק עצומים שיוצאים מגבולות הגזרה)

עכשיו מפזרים את האגוזים מעל המאפינס. ואופים ב-160 מעלות (באמריקה מחממים תנור ל-380, מכניסים כשחם ומורידים ל-360 למשך האפיה) או 150 טורבו למשך של כעשרים דקות או עד שהמאפין השחימו כמו בתמונה.

ניתן לשמור עד 4 ימים בקופסא אטומה או להקפיא בקופסא אטומה ולהפשיר אחד אחד במיקרו - זו כמובן השיטה האהובה עלי. כך המאפין יוצאים קרובים יותר לאכילתם טריים.

עכשיו בקיצור,

מצרכים:

1 כוס סוכר (200 גרם, ניתן להוריד גם לשלושת רבעי אם לא אוהבים מתוק מאד)

100 גרם חמאה רכה (אני משתמשת פה ב"מקל" אחד)

חצי כפית מלח

1 כפית תמצית ווניל

3 בננות (ניסיתי עם שתיים ויצא פחות טעים בעיני)

2 ביצים

1 כפית סודה לשתיה

1 כפית אבקת אפיה

2 כוסות קמח (280 גרם)

חצי כוס חלב

כוס אגוזים שבורים

* חצי כוס שברי שוקולד

הכנה:

1. מקציפים (וו גיטרה!) את החמאה, המלח והסוכר.

2. מוסיפים את הבננות, תמצית הווניל ומקציפים לתערובת אחידה.

3. מוסיפים את הביצים ומקציפים עוד שלוש דקות.

4. מוסיפים את החלב ומערבבים קלות.

5. מוסיפים את תערובות הקמח, אבקת סודה ואבקת אפייה ומערבבים עד לתערובת אחידה

* זה הזמן לקפל פנימה את שברי השוקולד

6. מעבירים לתבנית רצויה ומפזרים את האגוזים.

7. אופים ב-160 מעלות (באמריקה מחממים תנור ל-380, מכניסים כשחם ומורידים ל-360 למשך האפיה) או 150 טורבו למשך של כעשרים דקות או עד שהמאפין השחימו.