RSS

יום שלישי, 17 בדצמבר 2013

בורקס



בורקס, מאכל לאומי שכל ישראלי אוהב. אני אישית לא נמנית על מעריצי הבורקס, משולש או מרובע עתיר שומן וכבד. אבל כשנמצאים כבר שלוש שנים מחוץ לבית במדינה עם תרבות שונה לחלוטין, אז אפילו בחורה צינית שכמותי מתגעגעת. מתגעגעת לטעם שמחזיר אותי הביתה, לבית, לסביבה, לשכונה ולהווי שגדלתי בו, לסביבה המוכרת והבטוחה. הכל בביס אחד.

 כרגע אני נמצאת בין עבודות, מאחורי פוסט של 3 שנים במוסד נחשב ונחשק, במיקום גאוגרפי הכי מדהים בארה"ב - סן דייגו השמשית על האוקינוס. לויתנים, דולפינים, שקנאים למיניהם ועוד חיות אקזוטיות שהיו רק מרחק צעד מהמעבדה. שקיעות מדהימות ביופין, גלים עם גולשים, מים, חול ושמיים. כבר חודשיים אני בבית, עברנו דירה, חגגנו יום הולדת 4 והשבוע גם יום הולדת שנה. לוקחת צעד אחורה, מסתכלת, מהרהרת, מודדת, בודקת ולוקחת את הזמן להקשיב לבפנים שלי, לתוכי, לליבי ולרצונותי. לכל אלה שבשגרה העמוסה והמבורכת נדחקו פנימה. המוח קודח, המחשבות רצות, התרוממויות רוח ולהפך, אבל זה קורה, תהליך מחשבתי מבורך. מה צופן העתיד בשבילי? קטונתי. אבל אני בטוחה שיהיה מענין ויש הרבה טוב לגלות. המון כיוונים מענינים ללכת בהם, מוצאת כיוונים נחשקים, גם אם הם לא בדיוק מה שתכננתי וצועדת קדימה, כל יום קצת, הצעדים כבר פחות מהוססים, כל יום קצת, עקב בצד אגודל, אבל תמיד קדימה.

עכשיו שיש לי זמן ל"בזבז" אני תרה את סביבת מגורי. בזכות חברה יקרה גיליתי את ה"סופר הישראלי" (סופר הבית שלי הוא הסופר הקוראני :) ) וכמה שאני שמחתי, וכמה שהבעל שמח, אי אפשר לתאר במילים. אני יודעת שזה נשמע מוזר ומצחיק, אבל כל כך התרגשנו, קניתי פלפל אנגלי לתבית, תבלין שווארמה שנוצל כבר באותו היום, דפי אפיה של הנמל (יש פה גליל, גם צריך לחתוך את הגודל הרצוי וגם החתיכה מיד מתגלגלת על עצמה - מעצבן!) כאלה שמקופלים אחד אחד, במבה לתינוק (תמיד יש בסופר השכונתי זה עם הקצב הכשר, אבל לא מצאתי סיבה להכנס אליו בשביל במבה), עמבה! (בהריונות יש לי קרייבינג עצום לעמבה, חיפשתי והפכתי כל חנות הודית וערבית בסביבה וגורנישט, הריון שלם בלי טיפת עמבה לרפואה) ופיתות! כאלה עם כיס, עבות ומנחמות (כל הפיתות שנתקלנו פה בהם היו או ללא כיס, או עם בערך כיס וקירות דקיקים של בצק). באותו הערב כבר הקפצתי פרגיות שנחו להן במעט שמן זית והרבה תבלין שווארמה, הוגשו עם פיתות שחוממו בתנור, סלט כרוב, עמבה וטחינה. באותו הערב היתה שמחה גדולה בבית, חיוך גדול נמתח על פני אישי היקר ואני לא ידעתי נפשי מאושר. וכולה פיתה ועמבה! איך נפלו גיבורים. לבן הארבע הסברנו שזה כמו טאקו רק ישראלי, כך שלא צריך לקפל אלא רק להכניס את הטוב פנימה.

עכשיו נחזור לבורקס :) לכבוד שתי חגיגות יום ההולדת הכנתי בורקסים, פעמיים הם נחטפו מיד. הישראלים העריכו את הטעם של הבית והלא ישראלים התאהבו ב-cheese puffs האלה, Burekass?? הם יוצאים קלילים מאלה שקונים בסופר, מתפצפצים ונעלמים קליל. אין בכלל מה להשוות בין בורקס מבצק עלים קנוי לבצק עלים ביתי, זה לגמרי תוצר אחר. לצערי זה באמת תהליך ארוך ויש להתכונן אליו מראש, נדרשים לפחות שלושה ימים להשלמת המתכון. יום אחד להכנת הבצק וקרורו למשך הלילה, יום נוסף לקיפול החמאה בבצק וקרור הבצק המוגמר ללילה וביום האחרון ניתן ליצור את הבורקסים עצמם. נקודת האור היא שזה מתכון שאפשר להכין מראש, את הבצק או הבורקסים עצמם, להקפיא ורק לאפות ביום הארוע.

המתכון עצמותמונות בשלבים ואף סרטון הסבר נמצא בבלוג המקסים של Not Without Salt.


לבצק:
390 גרם קמח
1 וחצי, כפית מלח
90 גרם קוביות חמאה קטנות וקרות
210 מים קרים

300 גרם חמאה לקיפול

למילוי:
200 גרם בולגרית
100 גרם גבינה צהובה מגוררת (פה אני משתמשת בצ'דר, מוצרלה ומונטרי ג'ק - תערובת מגוררת של הטריידר ג'ו, בארץ הייתי משתמשת בגלעד)
2 כפות גדושות גבינת קוטג'
1 חלמון וקצת חלבון מאותה ביצה
קורט כפית פלפל שחור

1. במעבד מזון מכניסים את הקמח, מלח ו-90 גרם חמאה. מערבלים בפולסים לקבלת מרקם חולי עם גרגירים גדולים.
2. מוסיפים את המים בבת אחת ומערבלים בפולסים עד שהכל מתרטב ומתאחד.
3. מוציאים את הבצק לשיש ולשים מעט לאיחוד ויצירת כדור. הבצק צריך להיות לא אחיד וגושי.
4. עוטפים בנילון נצמד וממצננים במקרר ללילה.


5. מכינים את החמאה - בין שתי חתיכות ניילון נצמד משטחים את החמאה עם מערוך (מכים נצרצות בחמאה) ויוצרים מלבן אחיד בגודל של 12.5 על 20 ס"מ. עוטפים את החמאה בנילון הנצמד ומכניסים למקרר. בשלב זה יש מלבן חמאה גמיש וקר.
6. מוציאים את הבצק מהמקרר וחורצים X בראשו. כל חריץ מגיע לעומק של מחצית הבצק. עובדים כל הזמן על משטח מקומח קלות (מספיק שלא ידבק למשטח העבודה ולא יותר מזה).
7. פותחים את הבצק למן צורת פרח עם 4 עלים.
8. משטחים את העלים בעזרת מערוך. המלבן המרכזי צריך להיות מתאים לגודל החמאה ועליו להיות עבה יותר מהעלים בצדדים.
9. מניחים את החמאה במרכז ועוטפים עם העלים. כל עלה צריך לעטוף לגמרי את החמאה. בסוף התהליך ישנו מלבן בצק כאשר החמאה אינה מבצבצת כלל מבעדו.


10. עכשיו לוקחים מערוך ומשטחים את המלבן שיצרנו. יש להכות עם המערוך מאמצע המלבן והחוצה לשני הצדדים. יש להכות לא חזק מדי (שלא יווצרו חתכים והחמאה לא תשבר באמצע) ולא חלש מדי (כך רק הבצק ימתח ולא החמאה). כשהמלבן כבר ארוך והמכות נעשות פחות עמוקות ניתן לרדד ולישר את הבצק בתנועת רידוד רגילה.
11. כאשר יצרנו מלבן באורך של כ-20 על 50 ס"מ. מקפלים אותו בקיפול של 3, קיפול ספר - קצה אחד מתקפל עד למרכז והקצה השני מעליו.
12. מסובבים את הבצק ושוב מכים ומשטחים את הבצק למלבן ומקפלים קיפול ספר (זה היה קיפול מספר שתיים).
13. עוטפים את הבצק בנילון נצמד בזהירות ומכניסים למקרר לחצי שעה. בתום החצי שעה חוזרים על שלב 12 ליצירת קיפול נוסף (קיפול מספר 3).
14. ממשיכים שלבים 12 ו-13 כך שיהיו 6 קיפולים בסה"כ (התהליך אורך קצת יותר משעתיים - הכי טוב ביום לא לחוץ וכך משאירים את השיש עם הקמח שיחכה לקיפול הבא).
15. לאחר הקיפול השישי, עוטפים את הבצק ומשאירים אותו בצינון לילה לפני שעובדים איתו.

תמונת חתך לאחר לילה בצינון:

16.  מערבבים את חומרי המילוי.
17. את הבצק חותכים לשניים (או פחות, תלוי בגודל משטח העבודה שלכם), החלק שלא עובדים איתו נארז היטב וחוזר לקירור עד לתורו.
18. משטחים את הבצק באותה הצורה כמו בקיפולים, כאן ניתן לעבור בקלות ובמהירות לרידוד (המכות מהאמצע לצדדים נעשות רק בשלב הראשוני של רידוד הבצק). מרדדים את עלה הבצק לעובי של 0.2 ס"מ (אם יהיה דק מדי לא יתקבלו העלים).
19. חותכים לריבועים של 6X6 ס"מ.
20. מסדרים במרכז כל ריבוע, עיגול (גרסא עם פחות מילוי), חצי כפית גדושה לערך או קו באלכסון (גרסא עם יותר מילוי), שלושת רבעי כפית לערך, של המילוי.
21. מברישים עם האצבע את קצה כל ריבוע (שתי פאות בלבד) במעט חלבון (זה שנשאר מהמילוי).
22. סוגרים בעדינות ויוצרים את משולשי הבורקס. לא ללחוץ חזק מדי, הריבוע נאטם בקלות.


23. בשלב זה אני תמיד מקפיאה את התוצרת, מסדרת על תבנית, דוחפת למקפיא לחצי שעה ומעבירה לקופסא אטומה שמחכה לי עם בורקסים במקפיא עד לזמן בו אני חפצה בהם.
24. ביום האפיה אני מוציאה את המשולשים לפחות שעה מראש לפני האפייה ומסדרת אותם על תבנית עם ניר אפיה (למי שגר בארה"ב אני ממליצה על רדיד אלומיניום non-stick).
25.לפני האפייה, מחממים תנור ל-380 פרנהייט/ 180 צלזיוס.
26. לאחר שהבורקסים הופשרו ודקה לפני האפייה מברישים אותם בחלמון מהול בכפית חלב. ניתן לפזר שומשום למי שאוהב.
27. אופים כ-10 עד 15 דקות למאפים תפוחים וזהובים.

הופעת בכורה עצמית :)


הגננת של הילדים מאוהבת ב- Cheese Puffs האלה :). הם תמיד נגמרים ראשונים בכל אירוח כשאני אופה אותם, עם ויכוח על כמה חבל שלא הכנת יותר או בעצם מזל שזה לא המקרה. ראו הוזהרתם, הרבה עבודה, אין ספק אבל בהחלט לא הבורקס מהסופר. הנאה מובטחת.


אגב, הבצק הזה יניב גם עוגיות "אוזני חזיר" (Palmiers Cookies) מדהימות וממכרות לחלוטין. מרדדים את העלה ל-0.15 ס"מ, מפזרים סוכר בנדיבות מגלגלים עד האמצע קצה אחד, ואז עד האמצע את הקצה השני. חותכים עוגיות בעובי של 0.2 ס"מ ואופים עד להזהבה.

אנקדותה קלה לסיום, בנר שמיני הזמנו את הגננת של התינוק להדלקת נר של חנוכה, היא אף פעם לא היתה בכזה. הכנתי לביבות בטטה של אורנה ואלה, לטקס לפי מיטב המסורת (מינוס שמן בטיגון, כך שלא היה ממש מסורת במיטבה וגם לא הכי טעים) ולקינוח, את סופגניות הבית, מהם נרשמה התלהבות רבה. נחשו מה הולך להיות אצלהם הקינוח לקריסמס? איזה כיף לחלוק במסורות :) 

יום ראשון, 3 בפברואר 2013

העוגיות האהובות עלי


את העוגיות האלו אני מוצאת את עצמי מכינה בין פעם לפעמיים בשבוע בחודש וחצי האחרונים. הן קשות, מתוקות ועם הרבה אגוזים נגיסים וטעימים באמצע. פשוט העוגיה המושלמת לצד שתייה חמה. אלו עוגיות ממשפחת הביסקוטי/ מנדלברויט, תלוי במוצא. עוגיות עם מעט שמן, כיף לאכול ועם קראנץ ממכר.

מי שקרה את הרשומה האחרונה יודע שמגיע לנו מזל טוב על הצטרפותו של גוזל חדש למשפחתינו. כמו שתמיד קורה ההריון נגמר בסופו של דבר. הפעם הסוף היה ארוך במיוחד עם צירים סדירים ונתוני פתיחה שמתאימים לחדר לידה אבל במצב סטטי וכל זה במשך שבועיים. בסוף באופן מפליא הגוזל הגיח בתאריך המשוער 12.12.12 באופן ספונטני. קמתי (שוב) עם צירים, חצי שעה אח"כ התחיל להרגיש שאולי הפעם זה כן הדבר האמיתי?! שעתיים ורבע לאחר מכן הגוזל בחוץ. אז הספקנו להגיע לבית החולים בחמש וחצי בבוקר, קבלה מידית ולידה במרכז ללידה טבעית בבית החולים האונברסיטאי (הלוואי עלינו בארץ ישראל) היה קצר, כואב מאד ומדהים! קיבלנו אפרוח חדש שנראה בדיוק כמו אח שלו, החיבור איליו היה מידי.

למחרת כבר שוחררנו הביתה ואמא שלי נחתה פה לעזור לנו. ביום לאחר מכן התחלנו בסאגה רפואית של דם בצואה שלאחר שבוע של בדיקות הסתיים בפגישה עם גסטרואנטרולוגית שקבעה ללא ספק כי האפרוח החדש אלרגי מאד לחלבוני חלב וסויה. מכאן שאני האם המניקה עברתי לדיאטה מתאימיה, וכך את הסושי שלי לא הספקתי לאכול (וחבל מאד כי יש פה סושי באיכות מדהימה) ואת השוקולדים שטחנתי במשך שבועיים הותרתי גלמודים. מה לא עושים בשביל הילדים :) האמת היום, חודש אחרי כבר די התרגלתי, מצאתי חלב שקדים שאיתו הקפה נסבל והדיאטה שלי מתחילה להתאזן חזרה.

ממרום 6 שבועות לאמהות בפעם השנייה אני עדיין מופתעת מכמה אני נהנית הפעם הזו, הנינוחות וההרגשה שהייתי פה כבר פעם, אני יודעת למה לצפות ואני סומכת על האינסטינקטים האמהיים שלי, הפעם אני יודעת שיש לי כאלה :)

מתכון לעוגיות הכי הכי לקפה

420 גרם קמח
240 גרם סוכר לבן
10 גרם מולסה (או לחילופין 250 גרם סוכר חום כהה)
חצי כוס שמן
3 ביצים גדולות
1 כפית אבקת אפייה
3 כפיות תמצית ווניל איכותית

כוס וחצי אגוזים שאוהבים (שקדים/ לוז/ ברזיל/ קשיו/ פקאנים/ מלך/ מקדמיה)

1. בקערת המיקסר שמים את כל המרכיבים ומערבבים היטב עם וו גיטרה במהירות בינונית-נמוכה עד שמתערבב היטב, ממשיכים לערבב עוד שלוש דקות ועוצרים.
2. מעבירים למשטח נקי ומחלקים לשלוש חתיכות.
3. מכל חתיכה צרים נקניק ארוך. את הנקניק ניתן ליצור על ידי גלגול הבצק על משטח נקי או להרטיב את הידיים ולרדד לנקניק ארוך.
4. מיד בסיום יצירת הגליל יש להעבירו במידי לתבנית מרופדת בנייר אפייה.
5. אופים בתנור בטמפרטורה של 160 מעלות צלזיוס או 350 מעלות פרנהייט לכשלושים דקות.
6. מוציאים מהתנור ומניחים לגלילים להתקרר לחלוטין.
7. פורסים את הגליל בעזרת סכין משוננת (סכין לחם) לפרוסות בעובי סנטימטר.
8. מסדרים את הפרוסות על רשת ומכניסים לתנור לייבוש בטמפרטורה של 140 מעלות צלזיוס או 290 מעלות פרנהייט ל-20 דקות. בתום האפייה, מכבים את התנור ומשאירים את העוגיות בתנור לעוד 10 דקות.
כאשר העוגיה קרה היא צריכה להיות קשה וקראנצ'ית. אם במקרה היא עדיין לחה יש לחזור על אפיית הייבוש שוב.

המתכון בתמונות עם הערות והארות:
האגוזים שאני אוהבת - פקאנים, קשיו, ברזיל ואגוזי מלך


1. בקערת המיקסר שמים את כל המרכיבים.
    * מולסה היא תוצר לוואי של זיקוק סוכר. סוכר לבן הוא התוצר הכי מזוקק, סוכר דמררה זה שלב לפני וסוכר חום זה הסוכר הכי פחות מזוקק - כלומר סוכר ומולסה. לכן ניתן להשמיט את המולסה ולהשתמש רק בסוכר חום לאותה תוצאה. אם תשתמשו בסוכר לבן זה עדיין יצא מצוין רק עם טעם פחות קרמלי וצבע בהיר בהרבה.



2. מערבבים היטב עם וו גיטרה במהירות בינונית-נמוכה עד שמתערבב היטב, ממשיכים לערבב עוד שלוש דקות ועוצרים.
* בתמונה ה הבצק ללא אגוזים להמחשה טובה יותר של הבצק עצמו אך אל חשש אפשר לערבב את הכל יחד מהתחלה.


3. מעבירים למשטח נקי ומחלקים לשלוש חתיכות.


4. מכל חתיכה צרים נקניק ארוך. את הנקניק ניתן ליצור על ידי גלגול הבצק על משטח נקי או להרטיב את הידיים ולרדד לנקניק ארוך.
5. מיד בסיום יצירת הגליל יש להעבירו במידי לתבנית מרופדת בנייר אפייה.

* בתמונה - אני משתמשת ברדיד אלומניום מיוחד לאפייה שאותו אני מחבבת יותר מנייר אפייה, זה אינו רדיד אלומיניום רגיל.




6. אופים בתנור בטמפרטורה של 160 מעלות צלזיוס או 350 מעלות פרנהייט לכשלושים דקות. הנקניקים תופחים, מתבקעים קלות וצבעם משחים לגוון חום שזוף.
7. מוציאים מהתנור ומניחים לגלילים להתקרר לחלוטין.

8. פורסים את הגליל בעזרת סכין משוננת (סכין לחם) לפרוסות בעובי סנטימטר.
* ניתן לחתוך באלכסון לפרוסות ארוכות יותר.



8. מסדרים את הפרוסות על רשת ומכניסים לתנור לייבוש בטמפרטורה של 140 מעלות צלזיוס או 290 מעלות פרנהייט ל-20 דקות. בתום האפייה, מכבים את התנור ומשאירים את העוגיות בתנור לעוד 10 דקות.

כאשר העוגיה קרה היא צריכה להיות קשה וקראנצ'ית. אם במקרה היא עדיין לחה יש לחזור על אפיית הייבוש שוב.


מוכן :)











יום שבת, 1 בדצמבר 2012

סביבוני מרשמלו לחנוכה


כמעט שנה עברה מאז הפוסט האחרון... שנה שהוקדשה לשילוב בין הקריירה למשפחה ובשאר הזמן לא מצאתי את הסבלנות הנחוצה לכתיבת פוסט. את זמן הפנאי העדפתי לשרוף בניקוי ראש פאסיבי מצידי. אז המשכתי לבשל והמשכתי לאפות, בהחלט במתכונת מצומצמת יותר מבחינת הפקות ומתכונים מסובכים. ארוחות ערב על בסיס של ירקות מאודים, אורז, ביצים קשות, ירקות חתוכים וחימום מנות קפואות מהטריידרס ג'ו. כך נפלו גיבורים... בין לבין הפקות קטנות של ארוחות שישי בערב וכמובן מסיבת יום הולדת שלוש של הגוזל, אגב הוא כבר ממש ילד בן שלוש עם כל הנלווים וממש לא גוזל קטן. עוד שינוי גדול שממשמש ובא זה הגדלת התא המשפחתי בעוד גוזל שצפוי להגיע ממש בקרוב, התאריך המשוער הוא ה-12.12.12 אבל כולי תקווה שהוא יבוא כבר קודם, הלוואי עכשיו! (אני עם צירים מעצבנים שבאים והולכים כבר ארבעה ימים, לא יכולה לעבוד ולהתרכז בכלום, סופרת את הדקות להתחלת צירים אפקטיביים ללידה פעילה). מקווה שבזמן חופשת הלידה שוב יהיה לי זמן לצלם את שלבי הנסיונות הקולינארים שלי אך כמובן שאין לדעת איך חיינו יראו בפאזה החדשה. שנה שעברה כשעוד הייתי במוד של הבלוג הכנתי סביבוני מרשמלו לחנוכה וחילקתי לחברי המעבדה וחברי המשפחתון של הגוזל. חוץ מזה הכנתי שלוש אריזות מושקעות של מבחר תופינים לגננות של הגוזל ולבוס שלי שכללו מקרונים, עוגיות דקיקות לשעת קפה ומרשמלו ווניל ובננה תוצרת בית. את שאר המרשמלו הפכתי לסביבונים טעימים נורא שהכי כיף לטבול ולערבב בשוקו חם.

להכנת מרשמלו ביתי חיבים שיהיה מיקסר בבית ורצוי שיהיה גם מד חום בישול לטמפרטורה של 116 מעלות. אפשר כמובן לעשות בגרסא הפחות גוזלת זמן והיא קניית מרשמלו בחנות, שלב מאד הגיוני אם מכינים לילדים (טוב נו, גם להרבה מבוגרים...). אם בכל זאת בא לנסות את הגרסא היותר ארוכה מתקבל תוצר מרובע וקצת יותר מענג של ענן נמס בפה עם שוקולד ומשהו מלוח להגברת טעמים - משתלב נהדר הבייגלה הזה. מקל הבייגלה גם משמש נקודת אחיזה לערבוב הסביבון בכוס שוקו חם.

מצרכים:
1 חבילת מרשמלו/ מרשמלו ביתי
1 חבילת נשיקות הרשי או כל ממתק בצורת נטיף
1 חבילת בייגלה מקלות קטנה
50 גרם שוקולד שאוהבים לכתיבת האותיות והדבקת הנטיף


מתכון למרשמלו:
21 גרם אבקת ג'לטין
חצי כוס מים + חצי כוס מים
340 גרם (כוס ושלושת רבעי) סוכר
1 כוס סירופ תירס בהיר
1 כפית מלח שטוחה
1 כף תמצית ווניל איכותית
1/4 כוס קורנפלור
1/4 כוס אבקת סוכר

1. בקערת המיקסר שופכים את הג'לטין וחצי כוס מים ומניחים בצד לרבע שעה.
2. לסיר בינוני מכניסים את חצי כוס המים השנייה, סוכר, תמצית ווניל ומלח, ומבשלים על אש בינונית גבוהה לטמפרטורה של 116 מעלות צלזיוס (240F) .
3. מערבבים בצד את הקורנפלור ואבקת הסוכר.
4. מכינים תבנית מרובעת של 25X25 ס"מ ומפזרים בשכבה אחידה יחסית את תערובת הקורנפלור/אבקת הסוכר כך שתכסה לגמרי את תחתית התבנית.
3. כשהסירופ מוכן מתחילים להקציף את הג'לטין עם המים במהירות גבוהה ומוזגים את הסירופ בעדינות פנימה - לשים לב לשפוך למרכז הקערה ולא על דופן הקערה כי אז הסירופ יתקשה על הדופן ולא יתערבב היטב עם הג'לטין.
4. מקציפים עד שהקערה מתקררת. לוקח כמה דקות טובות - משהו כמו 10 ל-15 דקות.
5. מעבירים מיד את הענן הלבן התפוח לתוך התבנית עם הקורנפלור/אבקת סוכר, משטחים עד כמה שניתן ומכסים עם שארית תערובת האבקות.
6. מחכים לפחות כשעה שעתיים לייצוב והתקשות המרשמלו.
7. מושחררים מהתבנית (בדפנות זה דבוק אבל אחרי שחרור הדפנות זה מחליק החוצה) בעזרת דחיפת האבקות לצידי התבנית.
8. חותכים לגודל הרצוי. ניתן לחתוך גם עם חותכני צורות אם בא להתפרע.

* ניתן להוסיף טעמים או צבעים לפי רצונכם. את טעם הבננה עשיתי על ידי הוספת אבקת בננה שהתקבלה מטחינה של בננה מיובשת בהקפאה. ניתן להוסיף תמציות טעם, תמציות צבע או רבע כוס רסק פרי שיחליף רבע מכמות המים שמצורפת לג'לטין.

את השוקולד הנבחר (אני אוהבת חלב) ממיסים בתוך שקית זילוף (או שקית עבה כלשהיא) במיקרוגל עד שנמס ואז עושים חור קטן.
את מקל הביגלה שוברים לגודל פרופוציונאלי לחתיכת המרשמלו - המקל נכנס כמעט עד לתחתית המרשמלו, כלומר מכניסים, מגיעים עד התחתית וזהו, המקל משאיר סימן וחוזר קצת אחורה.
מזלפים עיגול שוקולד במרכז קובית המרשמלו למטה.
מצמידים את השוקולד התחתון - אני השתמשתי בהרשי ממולא בקרמל...

עכשיו נותר החלק היותר מעצבן והוא כתיבת האותיות. שתי אותיות ואז לחכות כמה שעות (נראה לי לילה זה הכי בטוח) לשתי האותיות הנוספות. בין לבין ארזתי את הכל כמובן בקופסא אטומה...


 זהו, שיהיה בתאבון וחג שמח!
אגב ברקע יש את החנוכיה שהכנו אני והגוזל ביחד בשנה שעברה. הפעם אנחנו עובדים על השירים כבר מסוכות. הילד נמצא בגן של האוניברסיטה שהוא גן נטול דת ומסורות תאוקרטיות כלשהן. אי לכך לילד אין שמץ על חגי ישראל וחגי הגויים וזה לצערי מוטל בלעדית על כתפינו המאד צרות בתחום זה. טוב שיש את רינת ויויו באינטרנט שעושים עבודה מצוינת כי הם אפילו מלמדים אנגלית והילד מאד מזדהה עם התרגום והקפיצה בין השפות.

חג שמח!