RSS

יום חמישי, 19 בפברואר 2015

סוד החומוס


סוד החומוס, באמת סוד החומוס. לפני שנים רבות בעודי חטובה, קלילה, חסרת דאגות ומרוכזת בדברים ברומו של עולם ניסיתי כמה וכמה פעמים להכין חומוס לחבר היקר והאנין. כתתי רגלי לשוק לקנות את זן ההדס הקטן והמתאים, השרתי עם ובלי סודה לשתיה, בישלתי שעות, הוצאתי כל קצף לבן שהגיח, טחנתי עם טחינה טרייה בלדי, שום, לימון, מלח אטלנטי ופלפל גרוס טרי. ודרעק! רק פעם אחת שקילפתי חומוסון, חומוסון בעצבי ברזל לא ברורים הבחור אמר שהנה, כמעט ואני שם.

עברו שנים ודי ויתרתי על הרעיון, הייתי נגררת כל פעם לאבו אחר והרבה פעמים לאותו האבו באיזה חור בתל אביב לאכול את הממרח הנשגב הזה שלי אישית הוא לא עושה הרבה חוץ מלפוצץ אותי ולהשאיר את תאוותי בידי. רצה הגורל ועבנו להתגורר במקום שבו אין אבו והכי נורא שאין פיתות. בעצם יש פיתות, אבל אין בהן כיס והן דקיקות ויבשות. חומוס פה גם כן מקבל פרשנות אמריקאית וזהו ממרח מאד ורסטילי בצבעים ומרקמים שונים: חומוס פלפלים, חומוס צהוב, ירוק ושאר ממרחים אבל לא חומוס כמו באבו.

את סוד החומוס גיליתי בזכות עידו שהכין ביום העצמאות האמריקאי חומוס שילווה את הבשר שאכלנו בצימר כמה וכמה משפחות ישראליות. החומוס הזה היה משחתי להפליא והבחור זה מהפסקאות הקודמות אישר בפה מלא שזה זה! ומה היה הסוד, פשוט בלנדר שהיה בצימר ובו נטחן החומוס. מכאן לשם נהפכתי למלכת החומוס וגיליתי שגם חומוס משומר מקופסא, שום גבישי ומלח גס פושטי עושים עבודה נפלאה והסוד הוא ב-בלנדר! חברים, זהו סוד החומוס. אתם רוצים חומוס משחתי, עזבו את המג'ימיקס, את בלנדר המוט ואת המכתש והעלי. חומוס עושים רק בבלנדר (זה שטוחן מזון לתנוקות או שייק פרות).

היום בוגרי כמעט עשור במוסד הנישואין עם שני זבי חוטם משל עצמנו ובדיוק בשיא המרוץ הקרייריסטי אנחנו כבר לא חטובים, קלילים או חסרי דאגות. מאחר ואין זמן את הסלט היומי אוכלים פה בשייק ירוק, הבעל כל בוקר מכין לעצמו ומפריש לי כוס מלאה בקייל, תרד, גזר, תפוח, אוכמניות ובננה וגם פה הסוד לשייק ירוק וטעים הוא בבלנדר. אז בשביל שיהיה באמת טעים קנינו את מלך הבלנדרים את הויטה-מיקס (600$, בחיי) ומאז השייק הירוק טעים והחומוס יוצא פיצוץ גם אם השום שבו הוא גבישי, הלימון לא בישאו והמלח הוא מלח שולחן רגיל.

את המתכון של החומוס אני מפרסמת בדיוק רב הפעם שלא יהיו פספוסים במיוחד לכל אלה שידם אינה משגת חומוס מעולה במרחק של קפיצה מהבית.

חומרים:

קופסאת שימורי חומוס (מינוס כף עד שתיים גרגירי חומוס שישמשו לקישוט בהגשה)
מיץ מחצי לימון או ליים (פשוט אין בו גרעינים ופה הוא אף זול יותר)
1 שן שום (קובית שן שום של דורות)
1/2 כוס טחינה גולמית
1/2 כוס מים
1 כפית שטוחה מלח
1/4 כפית פלפל שחור
אופן ההכנה:

מחממים בסיר את תוכן שימורי החומוס (החומוס והנוזל) וחצי כוס המים ומביאים לרתיחה
לבלנדר מוסיפים את החומוס החם עם הטחינה, הלימון, מלח, פלפל והשום וטוחנים למשחה חלקה.
ניתן להוסיף עד כרבע כוס מים נוספת לחומוס דליל יותר (כמו בתמונה האמצעית) אם הבלנדר לא זז.
מעבירים לצלחת, בעזרת גב הכף יורים גומה אליה מכניסים את הגרגירים ששמרנו בצד ומעל הכל מזלפים שמן זית. אפשר לשם הגיוון והצבע להוסיף סומאק או זעתר. בטריידר ג'ו יש תבלינים ים תיכוניים שמשתלבים נהדר, ביניהם סומאק, סחוג ופלפל צ'ומע (התבלין הנוסף בסדרה הוא ראס אל חנות שמעולה לקציצות).


הפיתות מקמח מלא יעלו בפעם הבאה.

יום ראשון, 8 בפברואר 2015

פריכיות אורז במרשמלו לוולנטיינס Rice Crisps


ולנטיינס. חג האהבה אמריקאי שאינו אך ורק חג רומנטי אלא, בעיקר, זהו חג (יותר נכון יום) של סובלנות, חברות ופירגון. זה גם ככל חג באמריקה, מקושקש, סכריני ותענוג לעיניים. בוולנטיינס כל פעוט מביא כרטיס וולנטיין כמספר הילדים בכיתתו והמורות מחלקות את הכרטיסים בתיבה שהילדים הכינו במיוחד לארוע. הילד חוזר עם שלל של כרטיסים שנושאים, מדבקה, מחק או איזה ממתק וכמובן מאושר עד השמיים.

פריכיות האורז במרשמלו.rice crisps, זה ממתק שנמצא בכל מקום כמו גם בסטארבקס. לקח לי זמן לטעום מזה לראשונה אך ההתאהבות שלי היתה מהירה ומוחלטת. מאז זה בא לי בגלים כי מבחינתי זה עוד התמכרות שאין לי שליטה עליה. אני בהחלט מעדיפה להכין בבית כי אני מרגישה יותר בשליטה על המרכיבים, מן אשליה אבל מתוקה. את הפריכים האלה ניתן לחתוך לחטיפים אישיים או שאפשר לדחוס בתבנית עוגה מרופדת בניילון נצמד ולשלוף לאחר קרור עוגה גבוהה ומרשימה שרק זקוקה לסוכריות לקישוט. הסוכריות מצד שני נדבקות הרבה יותר טוב שהעיסה עוד לא התייבשה לגמרי. הממתק בשיאו החל מיום למחרת הכנתו. הוא נשמר בכלי אטום לזמן יחסית ממושך של כשבועיים בכלי אטום.

מאחר ואני מכורה הכנתי ורסיות רבות לחטיף האהוב הזה, אחת אפילו היתה עם מרשמלו קנוי בארץ לרגל חגיגות יום הולדת 5 בחיק המשפחה והחברים הקרובים. את העוגה לאותה החגיגה יצקתי לשתי תבניות בגודל שונה לקבלת עוגת קומותיים. יש לציין שעל אף הגיחוח הישראלי בעיקר על ידי אחותי הגגנת שעוגה צריכה להיות אפויה. העוגה נחלה הצלחה אצל הילדים והמבוגרים כאחד (אלה שהעזו לטעום).

אז זה בהחלט מתוק, קרנצ'י אבל מתמסר וטעים!. עם אין ספור אפשרויות. לי יש חולשה למתוק הזה ואני מחזיקה את עצמי חזק לא להכין עוד פעם כי יש חבילת פצפוצים וחבילת מרשמלו שרק מחכות להתאחד. הבעיה היחידה שמי שצורך את העינין הוא אני, הילדים כמובן שמחים לעזור אבל אני עושה עבודה יסודית והם אוכלים ריבוע ל"קינוח" פה ושם ופתאום נגמר!


למי שרוצה להכין מרשמלו מענג בעצמו, הנה הוראות הכנה שלקוחות מהבלוג Not Without Salt:

הכנת מרשמלו היא ממש קסם מסירופ סוכר וג'לטין מתקבל ענן מתוק ואוורירי שאין בכלל קשר בינו לבין מרשמלו כרמית המגורגר בעל מתיקות היתר והטעם המלאכותי הדומיננטי. מאחר ואנו ממיסים את המרשמלו, אין צורך בשלב הקירור שכולל איבוק ואז חתיכה לריבועים שזה השלב הארוך כי המרשמלו דביק.

מצרכים:

מדחום סוכר

3 חבילות אבקת ג'לטין (21 גרם משקל כולל)
1/2 כוס מים
1 כוס סירופ תירס
1/2 כוס מים (כן, עוד חצי כוס)
1/2 1 כוס סוכר (300 גרם)
1 כפית שטוחה מלח
1 כף תמצית ווניל איכותית (או כל טעם אחר)

1. מתחילים מלשים את אבקת הג'לטין בקערת המיקסר עם חצי כוס מים, מחברים למיקסר את וו ההקצפה (תמונה 1).
2. בסיר גדול מביאים לרתיחה את חצי כוס המים הנוספת, סירופ התירס, המלח והסוכר (תמונה 2). ממשיכים לבשל על להבה בינונית גבוהה תוך כדאי ערבוב לעיתים עד שהסירופ מגיע לטמפרטורה של 116 צלזיוס (240 פרנהייט, תמונה 4)
3. מתחילים בהקצפת הג'לטין שספח את המים, בקצב הקצפה בינוני גבוהה) ובעדינות מזלפים את סירופ הסוכר החם למרכז קערת המיקסר (לא לזלף על צד הקערה כך שהסירופ יתקע ויתקרר על הדופן, תמונה 5)
4.מקציפים במהירות הגבוהה ביותר עד שהתערובת מתקררת ל-40 מעלות צלזיוס (104 פרנהייט, תמונה 7).

ניתן ורצוי להוסיף טעם למרשמלו, בין אם תמצית ווניל או טעם אחר או אפילו רסק מ פרי. פה לוולנטיין השתמשי בתות מיובש בהקפאה שהפכתי לאבקה בבלנדר (תמונות 3 ו-6).

5. עכשיו מנקים היטב את המקצף כי חבל על כל טיפה ועוברים לחלק של הרייס קריספס.


לחטיפים עצמם:

מצרכים:

1 חבילה של פצפוצי אורז (אני משתמשת בקלוגס) - 340 גרם
1 חבילה ענקית של מרשמלו 453 גרם (או מלוא הכמות של המרשמלו הביתי)
1 סטיק של חמאה (110 גרם)
לאוהבי המתוק - 2 כוסות נוספות של מיני מרשמלו



1. בסיר גדול מאד מאד ממיסים את החמאה (תמונה 1).
2. כשהחמאה נמסה מוסיפים את המרשמלו ומחכים שימסו גם כן (להבה בינונית - שלא ישרף או ישחים בכלל, תמונה 2 ו-3, בנגלה הזו המרשמלו הוא מרשמלו ביתי).
3. מוסיפים את פצפוצי האורז (תמונה 4) ומערבבים היטב (תמונה 5).
4.  אם אתם אוהבים מתוק כמוני תוסיפו עוד 2 כוסות מרמלו מיני (תמונה 6) ותערבבו מעט שהמרשמלו יתפזר אבל לא יתמוסס לגמרי.
5. מעבירים לשיש עם ניילון נצמד או לתבנית מכוסה בניילון נצמד (תמונה 7) ודוחסים את הכל בעזרת ניילון נצמד מעל ומערוך (אם עובדים על משטח רחב צריך לזכור לדחוס גם את קצוות העיסה).
6. עכשיו ניתן לקשט כיד הדימיון הטובה, ניתן גם ליצור צורות ולכדרר לכדורים בעזרת ידיים משומנות מעט.
7. לאחר הקישוט נותנים לתערובת להתקרר (לפחות שעה) וחותכים עם סכין חד (הדרך הקצרה והפשוטה ביותר, אם התערובת התמצקה כדרוש אין בעיה אם החיתוך, אם חותכים לפני הזמן המרשמלו ידבק לסכין ויהיה בלאגן) או עם חותכני עוגיות.


לוולנטיין קישטנו בצבעים המסורתיים עם סוכריות ייעודיות ובעזרת חותכן לבבות חרצנו לבבנות קטנים שנעטפו בנילון חמוד, נקשרו בסרט וניתנו עם הרבה אהבה למורות המקסימות של הילדים (לקטן היו שתיים ולגדול ארבע :) ).


אה, והזר הוורוד ליד קיבלתי מהבעל המקסים! רמז, רמז...

הרבה אהבה, חברות, פירגון ואושר לכולם.

יום שבת, 31 בינואר 2015

בריגדרו - ממתק ברזילאי Brigadeiro


את הבריגדרו הכרתי ביום הולתה של מרינה, פוסט-דוקית מברזיל שהביאה "כדורי שוקולד" ליום ההולדת שלה, עברה בן כולנו במעבדה וכל אחד לקח כדור לעצמו. אחרי שנגסתי בכדור ופי התמלא במתיקות מענגת מיד רצתי לחדרה לבדוק אם נשארו לי עוד כדורים, אחד מיד ועוד אחד לאחר כך.

רבים הפוסטדוקים שעברו במעבדה, מרינה היא אחת שכן מתעניינת במטבח ומבינה באוכל ולהפתעתי שלפה מיד את המתכון שהוא פשוט וקל. כל מה שצריך זה פחית חלב מרוכז, פיצפוצי שוקולד, מעט חמאה, קקאו וקצת סבלנות. לצערי שום תחליף לא עובד פה, זה מצליח רק עם פחית שרכיביה הם חלב, סוכר וזהו. הציפויים כמובן משתנים וגם את הקקאו לא חיבים להוסיף ויש גרסא לבנה.

אז אם חושקים בכדור מרוכז מתוק שנמס בפה ולא צורך הרבה אז זה ממש מתכון לענין. קצת ניחוח ברזילאי, בריגדרו (במבטא פורטוגזי כבד) ואתם שם.

חומרים:
1 פחית חלב מרוכז
1 כפית סופר גדושה קקאו מנופה (גם שוקולית עובדת)
1 כף חמאה (כ-20 גרם)
פצפוצי שוקולד לעיטור

הכנה:



1. לסיר בינוני יוצקים את תכולת הפחית (תמונה מספר 1), מוסיפים את החמאה ואת הקקאו ומביאים לרתיחה תוך ערבוב מתמיד (תמונה מספר 2). בנתיים תוכלו לראות שהתערובת מתכהה כי כל הקקאו נמס היטב.
2. מנמיכים ללהבה בינונית וממשיכים לערבב תכופות במשך כ-8 דקות עד שהתערובת מסמיכה מאד, כך שהיא נפרדת מהדפנות (תמונה 5)/רואים את התחתית כשמעבירים כף.
3. מסירים מהאש ומקררים כ-15 דקות לתערובת חמימה שאפשר לגעת בה. בשלב הזה התערובת התמצקה כמעט לגמרי (תמונה 6).


7. משמנים מעט את הידיים (אני השתמשתי בשמן קוקוס שהוא נח כי הוא מוצק ולכן לא מלכלך, נמס ביד כמה שצריך והשאר מחכה לפעם הבאה) ובעזרת כפית לוקחים קצת מהעיסה שהתקררה ליצירת כדורים בקוטר של 2 ס"מ.
8. מעבירים כל כדור לקערה עם פצפוצי שוקולד ומצפים היטב.


וזהו הבריגדרו שלכם מוכנים.


נשמרים היטב בטמפרטורת החדר בקופסא אטומה לשבוע ואם ליותר זמן תעבירו את הקופסא למקפיא, הבריגדרו לא קופאים ונשמרים חודשים ארוכים.