RSS

יום שלישי, 29 באפריל 2014

פשטידת פסטה לילדים ולמבוגרים


ארוחת ערב. איזה נושא טעון. מאז שעברנו לסן דייגו עם עולל בן 11 חודש התחלנו להקפיד על ארוחות ערב מסודרות ומשפחתיות. לא עוד סלט או חביתה מול הטלויזיה כי אם ארוחה חמה, מבושלת ומנחמת בצותא. בהתחלה עוד היינו מסכמים את היום ושומעים דיווחים אחד מהשני. היום בן הארבע וחצי לא סותם את הפה ומספר סיפורים עם ובלי פואנטה במשך כל הארוחה. אחיו מהצד השני צווח שניתן גם לו את מאת אחוזי תשומת הלב שלנו וכך אנחנו אוכלים במצב כאוטי עם איומי "אי...דה..." מצד אחד וסיפור ללא התחלה, סוף וסימני פיסוק מהצד השני. הגדול אוכל הכל כתלוי במצב הרוח ובמידת הרעב, הקטן זולל כל מה שבושל/אודה או רוסק, ירקות ופרות טריים לא יכולים לנכוח בצלחתו ולו לרגע. טרור כבר אמרתי?

מאחר שארוחת הערב היא רגע איחוד שיא מרגש ביממה ומאחר שלכל סועד דרישות משלו ולאמא נורא חשוב אוכל עם ירקות, יוצא שפשטידת הפסטה היא כוכבת אצלנו. הפשטידה הינה ורסטילית לחלוטין, בהתאם למבצעי השבוע בסופר הקוראני. תמיד יהיו בה פסטה, בעדיפות לצורות קצרות עם חור (פנה לדוגמא), 3 ביצים, רוטב בשמל (תכף הסבר מפורט וקליל שתוצאותיו בשמל טעים בקלות וללא גושים) וקוטג' (בעת מצוקה יוחלף בשמנת חמוצה או יוגורט סמיך). הירקות שנוסו בהצלחה היו קישואים, תרד, פטריות מכל הסוגים, דלעות, דלורית, מנגולד, בצל, פרסה, לקט ירקות קפואים, כרובית, ברוקולי ובטטות. ניתן לחתוך/ לקצוץ את הירקות בהתאם למה שאוהבים או כתלות בבוסים הקשוחים שלכם (לגרד על פומפיה על מנת להעלים ראיות - במקרה הזה מומלץ להשתמש בקישוא וכרובית שלא משאירים עקבות). בזכות הבשמל הרוטב יוצא עשיר והפשטידה מנחמת וטעימה "אפילו יותר טעימה מקינוח!" (האפרוח בן הארבע וחצי, יש גם רגעי נחת ולא רק קיטורים פה).

הפשטידה מככבת גם כשיש אורחים נמוכים ובררניים. אורחים סינים שטעמו, התלהבו מאד, וזאת על אף שהתעקשו לקרוא למנה נודל :@

חומרים:

3 ביצים
1 חבילת פסטה, 500 גרם (1 פאונד) - מבושלת 2 דקות פחות מהוראות יצרן.
2 קופסאות קוטג' 5% (1 פאונד של קוטג' מחלב מלא)
1 כף גדושה קמח רגיל
20 גרם חמאה (1 כף)
כפית שטוחה מלח
רבע כפית פלפל שחור
1 כף שטוחה סוכר חום
רבע כפית אגוז מוסקט מגורר
1 כוס חלב מלא + 1 כוס מים (או שתי כוסות חלב דל)
1 זוקיני ענק (2 נורמאלים/ 200 גרם תרד/ מנגולד קצוץ/ חבילת פטריות...)
1 דלעת קובו/דלורית (2 בטטות/ 1 כרובית...)
1 כוס ירקות קפואים (ניתן להשמיט או לחלופין להשתמש רק בלקט)
1 חופן של גבינה קשה/צהובה מגוררת (ניתן גם להשמיט)


הוראות הכנה:

מתחילים מהעמדת סיר עם מים לבישול הפסטה
מוזגים את כוס החלב ועכשיו מכינים את הבשמל:

1. ממיסים חמאה בסיר על להבה בינונית, חום גבוה
2-3. מחכים להמסה מלאה והשחמה
4. כשמשחים מוסיפים את הקמח
5. מערבבים עד שהקמח ספג את כל החמאה ומיד:
6-8. מוסיפים את כל תכולת כוס החלב ומערבבים (רצוי עם מטרפה)
9. כשהרוטב מסמיך (סמוך לרתיחה) תוך בערך דקה מוסיפים את כוס הנוזלים השנייה (שוב בבת אחת)
10. מביאים לרתיחה נוספת ומכבים את האש - הרוטב צריך להיות בסמיכות של שמנת כבדה. אם יצא סמיך מדי ניתן לדלל עם חלב נוסף. אם יצא דליל מדי אפשר להמשיך לבחוש מעל האש עוד 2 דקות, הרוטב מסמיך כשהוא מתקרר, אל דאגה.
כעת (או אחרי הוספת כוס הנוזלים השנייה) מתבלים בכפית שטוחה מלח, כף שטוחה סוכר חום (הרבה יותר טעים מסוכר לבן), גרדת אגוז מוסקט ורבע כפית פלפל שחור.

עכשיו המים של הפסטה כבר בטח רתחו, את הפסטה מוסיפים למים הרותחים ללא צורך במלח או שמן. לא לשכוח לסנן ממי הבישול שתי דקות לפני הזמן שמצוין על הקופסא.

את הירקות קוצצים לגודל הרצוי. אם משתמשים בדלעת קובו (משהו קוראני יפני שנמצא בכל סופר בקליפורניה - לא יודעת לגבי מקומות אחרים. טעמה דומה לדלעת ערמונים) או כל דלעת סרבנית עם קליפה עבה, 5 דקות במיקרו והשקט הנפשי מובטח: קל לחתוך (לשניים, לרוקן את הגרעינים, ואז למשולשים קטנים) ולקלף. בפעם הזו גירדתי את הזוקיני על מגררת עם חורים עבים.

בקערה ממש גדולה:
1. מערבבים ביצים, קוטג' ואת רוטב הבשמל (גם את הקרום שנוצר עליו בנתיים).
2. מאד רצוי לטעום בקצה האצבע (אם השתמשתם בביצים מפוסטרת מהסופר שלא היה להם ריח מקולקל, לא צפויה שום בעיה) - התערובת צריכה להיות מלוחה! מוסיפים את חופן הגבינה המגוררת.
3. מוסיפים את הירקות.
4. מערבבים היטב (מלמטה למעלה)
5. מוסיפים את הפסטה המסוננת ומערבבים היטב (שוב בזהירות, מלמטה למעלה)
6. מוכן.

מעבירים לתבנית אפייה (מה שיש בבית - הפשטידה אינה מתנפחת אבל יש בה נוזלים שמבעבעים באפייה, אז למלא עד שלושת רבעי גובה).
אופים ב-180 מעלות צלזיוס (400 פרנהייט) למשך 35 דקות כשהתבנית מכוסה ברדיד אלומיניום ועוד 10 דקות עד השחמה ללא הרדיד.

מקררים למשך חצי שעה לפחות להתמצקות (אפשר להגיש חם אבל הפשטידה תתפרק בהגשה, הטעם יהיה אותו הדבר).

בתאבון.


* התמונה בראשית הפוסט צולמה דקה וחצי אחרי התמונה האחרונה, בשעה שהגוזל הבחין בצלחת שלו, התישב על סט הצילומים ואכל להנאתו ולמורת רוחה של הצלמת האם. מזל שאבא שלו בדיוק החנה את האוטו בגראז' ותפס אותו לשטיפת ידיים, קשירת סינר ואכילה מסודרת בשולחן האוכל עם שאר המשפחה. למי שדאג, הדינוזאור שם למעלה, חף מפשע.

1 תגובות:

אילת אמר/ה...

איזו חגיגה - והסטיקסורס ברקע - נו - בכלל !

פרסום תגובה