RSS

יום חמישי, 20 בינואר 2011

פשטידת רועים



מה אגיד ומה אומר, כבר 4 חודשים אנחנו פה בארה"ב ודברים מסתדרים לאט. אנחנו נכנסים לשגרה חדשה ומבורכת ונראה כי תקופת הצנע עומדת להסתיים ממש בקרוב. בשבוע שעבר נתתי הרצאה לפורום גדול ומכובד של מביני דבר בתחום המחקר שלי והיה ממש לא רע, אומנם לא מושלם אבל אני מרוצה מעצמי וזה לכשעצמו הישג לא מבוטל. גם בתחום החברתי אנחנו שברנו את הבידוד ונוצרים קשרים משפחתיים עם הסובבים, מועדון קפה ומאפה הצליח מעבר לכל דמיון ומכל פגישה אני יוצאת מחויכת ומחוזקת.
חוץ מזה נראה שהבלוג יחסית מוזנח אבל זה מסיבות טובות, אני פשוט עסוקה בחיי היום יום והם ממש ממלאים את עולמי ריגשית ופיזית, כך שמגיע סוף היום אני צונחת במיטה ונרדמת עד שהגוזל מצייץ, התעוררות קלה להחזרת המוצץ לבעליו ומיד נרדמת בשנית (יש לציין כי הגוזל כבר בן שנה ושלוש כך שהוא ישן יפה פרט ללילות שבהם הוא חולה :(  ). אך לבישול ואפייה נראה כי אני תמיד מוצאת זמן, בדיוק עכשיו נחות להן שתי עוגות תפוזים בסגנון "עוגות התפוזים של אמא" על השיש (עאלק שיש - יש פה במטבח תחליף פלסטיק עלוב) וזה אחרי שהכנתי לנו ארוחת ערב של ספגטי וסלט, עכשיו שאב המשפחה חזר לפרנס יש לי תרוץ לצאת מהעבודה מוקדם על מנת להוציא את הגוזל מהגן - כמה שחיכיתי לרגע!!!

הגעתי למסקנה סופית כי אין קיצורי דרך לארוחה בריאה, טעימה ומזינה מאחר ולארוחה כזו תמיד יש להוסיף ירק או שניים ומלאכת השטיפה\קילוף\חיתוך לוקחת זמן לא מבוטל. הכל החל בסוף שבוע גשום בו היינו צריכים לצאת מהבית דחוף ופה אף יותר גרוע מהארץ כי אפילו הקניון איננו מקורה. אי לכך נסענו לוול מארט ועל הדרך נכנסנו גם ל-Food 4 less שהוא היחיד שמתקרב לרמי לוי הטוב והאהוב ליד הבית. שם חייכו אלי עלים ירוקים ורעננים ירקות ופרות יפים וזולים (הכל יחסי) שמיד העלו את מצב רוחי והפעילו את גלגלי המוח לרקיחת תבשיל ביתי, חם, מנחם ו-מהיר. דבר ראשון היה הרצון העז לממולאים, אך הרעיון נפסל על הסף מאחר והזמן הוא המוטיב הבעיתי המרכזי. אז החלטתי על פשטידת רועים - זו עם פירה תפוחי אדמה למעלה ובקר טחון מטוגן למטה. הגענו הביתה פיזרתי את הקניות למקומם החדש ותוך כדי שהאחד והיחיד מכבס את הגוזל אני הפשלתי שרוולים ומיד החלתי במלאכת קילוף תפוחי האדמה. במקור היו אלו תפוחי אדמה צהובים ותפוח אדמה מתוק שהזכרתי כבר בעבר - זה בעל המראה של הבטטה והצבע של תפוח האדמה פה בתמונות מצולמת הנגלה השנייה בה הזמן היה מוטיב פחות קריטי ולכן יש בוק לעניין. מיד בקילוף תפוחי האדמה ידעתי שזה יהיה מתכון שיאומץ על ידי יושבי הבית ואכן כך היה. בפעם השניה השתמשתי בתפוחי אדמה אדומים ובשתי בטטות (בפעם הראשונה היה יותר טעים :)  ) ובסלק עלים בגווני קשת שהינו פוטוגני בצורה יוצאת דופן.



אז הנה המתכון, לקח לי כשעה להכין ולדחוף לתנור:
לפירה:
6 תפוחי אדמה
2 בטטות
כוס חלב (נתן להמיר במרק עוף)
10 גרם חמאה (אפשר גם יותר וגם שמן זית הולך מצוין)
1 כף חרדל
1 שן שום גדולה מגוררת
מלח ופלפל (בערך חצי כפית מלח ופחות מרבע כפית פלפל)


לבשר:
500 גרם בשר בקר טחון (אני קונה הכי רזה שיש)
2 חבילות עלי מנגולד (סלק עלים, בערך 12 עלים)
3 כפות רכז רימונים
1 בצל גדול
1 כף שטוחה סוכר חום
מלח ופלפל (בערך חצי כפית מלח ופחות מרבע כפית פלפל)


הכנה:
מתחילים בקילוף תפוחי האדמה והבטטות, שוטפים היטב את עלי הסלק וחותכים דק את הבצל.
בסיר אחד מכניסים את הבטטות ותפוחי האדמה ומכסים כמעט את פני תפוחי האדמה, מביאים לרתיחה, מנמיכים ומבשלים עד לריכוך (בערך 20 עד 30 דקות).
במחבת רחב מזהיבים את קוביות הבצל בכפית שמן זית וחותכים את עלי הסלק - כל עלה נחתך על צירו האנכי, כלומר חתך אורכי על שדרת העלה, ואז עורמים את חצאי העלים וחותכים לרצועות בעובי של 1-2 ס"מ.




כשהבצל זהוב מכניסים פנימה את רצועות סלק העלים ומטגנים עד שהסלק מאבד חצי מנפחו. מוציאים את העלים והבצל מהמחבת, מלהיטים אותה ומוסיפים את הבקר.
מטגנים את הבקר תוך כדי שאנו מפוררים אותו לגרגירים קטנים.
כשהבשר שינה את צבעו מוסיפים את רכז הרימונים, מערבבים ומוסיפים את שאר הירקות (עלים ובצל) לערבוב נוסף תוך כדאי תיבול התערובת.


את תפוחי האדמה מסננים מהמים ומועכים בקערה גדולה (אני מעכתי עם מזלג כי זה היה הכלי היחיד המתאים למלאכה זו שהיה בנמצא...) מוסיפים את קובית החמאה, השום והחרדל (החמאה מיד מתמוססת מהחום) ומערבבים היטב. את החלב מוסיפים בשלבים הכמות שלו תלויה בכמות העמילן בתפוחי האדמה - יש להוסיף עד שהפירה יהיה קליל אך לא נוזלי.


כעת ניתן לבנות את המנה: כל תערובת הבקר משוטחת בתחתית התבנית ומעליה משוטחת שכבת הפירה.


אם משעמם לכם (אגב לי ממש אבל ממש לא משעמם, אבל תמיד שואלים אותי או מעירים לי שכנראה משעמם לי....) אתם יכולים לעטר את המנה בעזרת מזלג, פשוט לצייר על הפירה פסים לאורכו ואז לרוחבו ליצירת דוגמת ריבועים נחמדה.
זהו עכשיו אופים בתנור ב-180 מעלות. בעצם הכל מוכן האפיה היא רק לאיחוד הטעמים וייבוש קל של הפירה. ניתן לאפות בהזדמנות נפרדת. אופים 20 דקות (לא מכסים) ועוד 5 עד 10 דקות השחמה בגריל.


והנה מנה של פחממות וחלבון - כמו שהבעל אוהב, מנה מנחמת וחמה שכל מה שצריך זה מזלג ולפתוח את הפה (בלי עצמות או הרכבה עצמית).
בתאבון!

12 תגובות:

colaholic1972 אמר/ה...

מדהים. יופי של בלוג, סיפורים וצילומים! אהבתי מאוד. תראי איזה צירוף מקרים היה לנו השבוע

http://wp.me/p16Fkg-qv

אוכל לנשמה אמר/ה...

נראה יופי... בהצלחה עם ההתאקלמות:-))
חיה

דורית בג'יו אמר/ה...

נפלא !!!! הצילומים שלך מדהימים. ומבלי שתדעי עזרת לי לחשוב מה אני מכינה לצהריים היום. אני אנצל את שאריות העוף מהמקפיא :)

veredgy אמר/ה...

יופי של ערוגות.
פאי הרועים שלך משוכלל ושונה מזה העלוב של האנגלים.
יישר כח עקרת חוקרת.

אלה צפריר אמר/ה...

תודה רבה :)

אלה צפריר אמר/ה...

תודה רבה דורית :) איזה כיף לשמוע, אני בטוחה שארוחת הצהריים שלך יצאה טעימה. הכי כיף זה לנצל שאריות!

רוני אמר/ה...

היי אלה, הבלוג שלך מקסים! איזה כייף לגלות אותו.
באמת השבוע חשבתי על זה שמעולם לא הכנתי או אכלתי פאי רועים, מאכל שאצל חברותי מככב החורף. תודה על המתכון בהחלט עושה חשק.
שיהיה שבוע מעולה!

אלה צפריר אמר/ה...

תודה רבה על המחמאות, רוני.
כיף שקפצת לבקר!

דורית בג'יו אמר/ה...

תודה על המחמאות בבלוג שלי. אחת הבעיות של הפורמט של הבלוג של שתינו שאין אפשרות להגיב לתגובה ישירות :):)

אלה צפריר אמר/ה...

את כל כך צודקת דורית. לשימחתי זה החסרון היחיד שממש מפריע לי :)

ענת פרץ-גוטרמן אמר/ה...

תודה, היה נעים לעיין ולעין!
משהו שהייתי מוסיפה- יין אדום לבשר..

אלה צפריר אמר/ה...

תודה לך על העיון וכתיבת התגובה. בהחלט יין אדום משתלב נפלא בבקר ובעוף. הלהיט התורן אצלנו בבית כרגע, הוא פולקס עוף בבישול ארוך ביין אדום.

הוסף רשומת תגובה