RSS

יום ראשון, 10 בפברואר 2019

עוגת התפוזים של אמא



כל חורף אמא שלי אופה את העוגה הזאת מיליון פעמים לפחות. זה התחיל מהספר האלמותי של רינה שויאר ״עוגות לכל עת״ ולאחרונה עבר למתכון שקיבלה אישית ממלון בוטיק ביפו. אני כשלתי רבות בהכנת העוגה הפשוטה הזאת. בכל הבתים השכורים שגרנו בהם, כל המוצרים החשמליים הם באחריות בעל הבית. מה שאומר שחוץ מאחת עשרה חודשים באמצע (בעל בית סופר משקיען אבל הבית עצמו היה בחלק הפחות נעים של ברקלי, ליד תחנות דלק, מרפאה ללא תשלום ודרי רחוב מסכנים שאינם יציבים בנפשם. בית שהיו בו משיגי גבול עד כמה חודשים לפני ששיפצו אותו. בית שבלילה השני שלנו בא בחור עם אלה ביד ודפק נמרצות על הדלת בחמש וחצי בבוקר. בית שהיה קבלת הפנים שלנו לברקלי ועד היום אף אחד מאיתנו אינו חובב מושבע של העיר הזאת) היה לי את התנור הכי בסיסי שיש. תנור כזה עם גוף חימום גלוי ותרמוסטט מזייף יותר או פחות. בלי שום טורבו או מאוורר שיפזר את החום. תנור שמסובבים את העוגה ובודקים עם מד חום חיצוני בפעמים היותר קשות (זה לא פשוט להיות על תקן תרמוסטט, כל כמה דקות להפעיל ולכבות את התנור). ועל כן העוגה לא היתה תמיד עובדת לי. את העוגה הזאת הופכים מיד בצאתה מהתנור ככה שהגרביטציה תפעל מהצד הנכון והאוויר יישאר שם למעלה. מספר פעמים לא קטו נפלה העוגה והפכה לחביתה מתוקה וזהו. כמה מפכי נפש כשהולכים לחברים ואני אמונה על הקינוח... 
מבחינתי לעוגה הזאת יש טעם של בית וים זכרונות ילדות של ריח מתוק באוויר, של ענן נמס בפה והרבה אהבה. מבחינת הילדים זה זכרון מתוק מישראל, ככה זה שמבקרים בחופשת החורף, הלא היא חופשת הקריסמס, בשיא החורף של ישראל. בטמפרטורות מקפיאות של 20 מעלות הילדים זוכים לחופשה בים בחורף הנפלא והחמים של ישראל. (עוד זכרון חזק של הילדים מישראל זה ריח סיגריות. כבר יותר מפעם אחת הילדים מסניפים לעומק ריאותיהם ריח שמזכיר להם את ישראל ומסתבר שזה בעצם ריח סיגריות. ריח שאינו נפוץ במחוזות החוף של קליפורניה לשמחתי הרבה.) 
בחודש האחרון הכנתי את העוגה בין פעם לפעמיים בשבוע רק בשביל להגיע ליחסים הנכונים עבורי. עכשיו שיש לי תנור מעט משודרג, עם גופי חימום נסתרים ומאוורר העוגה פורחת! עולה כל כך יפה ומשחימה בצורה שווה. חיפשתי את היחסים שינפיקו עוגה עוד קצת יותר אוורירית, מתוקה אבל לא מידי ועם ניחוח תפוזי מודגש (אין בה שום מרירות תפוזית, אך ורק ניחוח).
דרי הבית היו כמובן מרוצים ועזרו להעלים את העוגה בשמחה. את האמת, עכשיו שהם כבר לא תינוקות והם גילו שלאמא יש בלוג הם ממש ששים לעזור, על כן הרשומה הזו זוכה למספר תמונות רב במיוחד של תוך כדי. לבקשת הצעיר העוגה הוכנה גם בוורסייה עם קינמון, הבכור העדיף רק עם אבקת סוכר ולבעל בא כבר משהו אחר.
אז בשביל שנתקדם למתכון הבא, הנה עוגת התפוזים של העקרת חוקרת.




עוגת תפוזים:
5 ביצים XL(מהקוסטקו) או 6 ביצים
מיץ מכשלושה תפוזים (170 גרם/שלושת רבעי כוס פחות שתי כפיות)
גרדת תפוז משלושה תפוזים
280 גרם קמח (כוס ושלושת רבעי)
15 גרם אבקת אפייה (כפית וחצי)
200 גרם/כוס סוכר (או 250 גרם/כוס ורבע - אם רוצים מתיקות יותר מודגשת)
130 גרם שמן (חצי כוס ושתי כפות)
כפית שטוחה מלח

1.    מפרידים את הביצים – חלבונים לקערת מיקסר וחלמונים לקערת עירבוב בינונית ומעלה.
2.    לחלמונים מוסיפים את גרדת התפוזים, מיץ התפוזים, הסוכר והשמן ומערבבים.



3.    מוסיפים לחלמונים גם את הקמח, מחצית מכמות הסוכר ואבקת האפייה ומערבבים לעיסה נוזלית והומוגנית ברובה (גושים קטנים זה מעולה)


4.    מקציפים את החלבונים עם המלח ומחצית מכמות הסוכר לקצף יציב.
5.    מעבירים שליש מכמות החלבונים לקערת החלמונים ומערבבים עד שהרוב נבלע.

6.    מקפלים את יתרת החלבונים לחלמונים.

7.    יוצקים לבנית קוגלהוף ואופים כארבעים דקות בחום של 350F/180Cעד שקיסם יוצא יבש.


8.    הופכים את העוגה לחצי שעה הראשונה עד שהיא מתיצבת.


9.    מפזרים אבקת סוכר אחרי קירור מלא. לא חובה.







יום ראשון, 6 בינואר 2019

קציצות



 אני שמה לב שאני לא בעינין סיכומים השנה, יותר בעינין של לנשום ולהרגע מהשנה, שנתים החולפות. כל חופשת החורף רציתי להתחיל לחזור לכושר ועדיין לא מצאתי את הכוחות להזיז את עצמי לאין שהוא בכיוון הזה. עברנו דירה לפני חודש, אחרי ארבע שנים בסן דייגו ועוד ארבע שנים וחצי בברקלי עברנו לפוסטר סיטי שזה בעצם לה הויה (שכונה שגרנו ואהבנו עד מאד בסן דייגו) בביי. עברנו ככה באמצע שנת הלימודים ובפוקס נפלא הילדים התחילו בבית ספר השכונתי מעבר לכביש. עכשיו במקום לנסוע שעה ועשרים דקות בממוצע לכל כיוון אני נוסעת גג שבע דקות (תלוי באיזה גל אני תופסת את הרמזורים) וזה פשוט נפלא! מה עוד שאחרי שמונה שנים חזרתי למטבח שמכיל אותי, ילדים שכבר לא תינוקות וזמן שפתאום התפנה - שלוש שעות ביום! והנה אני מוצאת את עצמי בממלכה הקסומה שוב. הילדים סופר מפרגנים; מכריזים לכל מי שרוצה או שלא רוצה לשמוע, שכאן זה ״המסעדה של אלה״ וזו המסעדה הכי טובה שיש! בפועל הגדול בעיקר לא אוכל כי "זה לא ממש טעים לו"' הקטן עדיין אוכל ומרוצה' והבעל סופר מפרגן מהשינוי המרענן.
השבוע אפילו חזרתי לשאור המחמד שלי שנשמר לו במקרר כל הזמן הזה. הפעם האחרונה שאפיתי לחמים היה כשפירסמתי את הפוסט של הלחם של ברקלי. חלפו ארבע שנים ולא אפיתי אפילו פעם אחת מאז (את השאור כמובן ריעננתי מידי פעם אבל זהו. בברקלי ישנן מאפיות נפלאות ואין צורך לטרוח מעבר; מה גם שהייתי רצוצה מסדר יום שלא השאיר יותר מידי דקות חסד לטרחנות מיותרת) אבל השבוע אפיתי ויצא לא רע, אפילו פינקתי את הקבוצה שלי בכיכר שנעלם תוך כמה דקות.
במסגרת חופשת החורף והרצון לפנק הוכנו הקציצות הטעימות האלו שהן רכות ומפנקות. קציצות לטעמי זה הרבה עבודה ולכן זה משהו מיוחד שצריך לתעד כי אני לא מכינה את זה על בסיס קבוע. אז ככה לפעם הבאה שיהיה מתכון מסודר. בשביל הטעם אני אופה אותן לפני שלב השחייה ברוטב (מהעצלנות אני לא מטגנת). ואז כמה דקות ברוטב ויש סיר מהביל ומפנק שאפילו טעים לבררן בן התשע.
מאד מאד מקווה לחזור לכתוב פה לפחות על בסיס חודשי. אני קוראת מאד נאמנה ונלהבת של הבלוג הזה. כל מתכון מלווה בפיסת חיים שלפחות חלק ממנה שכחתי והמון רגש מציף אותי בקריאה של כל רשומה פה וזה לגמרי ערך מוסף. 
שמונה שנים עברו מהרשומה הראשונה פה ולבלוג יש לגמריי חיים משל עצמו. זה מפליא שאנשים אחרים חוץ ממני נכנסים לבלוג הזה ואפילו קיבלתי תגובות מהפוסט הקודם על זה שנעלמתי וכיף שחזרתי, אז אני גם מאד מקווה שאכן חזרתי :)
שנתיים וחצי שאני אחרי המרוץ לאקדמיה. אחרי פוסט כושל שהיה התנגשות חזיתית עם תקרת הזכוכית (בטון, זה עשוי מבטון משורין ולא זכוכית), התנגשות כואבת שהשאירה הרבה מקום לרחמים עצמיים וליקוק פצעים. אחרי שיקום ארוך אבל עיקש שבסופו סוף טוב ומשרת חלומות בתעשייה. המסקנה שלי היא להנות מהדרך וכשיש טוב, לקחת אותו בשתי ידיים ולחגוג! כי הדברים הרעים מגיעים, תמיד, ולכולם... וכשיש טוב מותר ורצוי להנות ממנו כמה שיותר. אז שתהיה 2019 נעימה וטובה לכולנו.

קציצות בשר

חומרים:

לקציצות -
שתי בטטות (פה יש ארבע סוגים עיקריים - כתומה בהירה, כתומה כהה, לבנה, יפנית וסגולה. אני משתמשת באחת כתומה ואחת לבנה אבל זה יצא טוב עם כל בטטה או תפוח אדמה/גזר לחילופין)
חצי קילו בשר טחון
ביצה אחת
שתי פרוסות לחם
כף ראס אל חנות
מלח
פלפל

לרוטב:
מיכל רסק עגבניות (180-200 גרם)
חמש שיני שום (אני מגררת במיקרופליין, כתוש או קצוץ דק יעבוד גם)
כפית ראס אל חנות
כף סוכר חום (אוהבת את הטעם הקרמלי של הסוכר החום)
מלח
פלפל

הכנה:
1. קוצצים את הבצל ומגררים את הבטטות על פומפיה עם חורים רחבים

2. משחימים את הבצל (כף שמן זית, כפית שטוחה מלח ופלפל)

3. מוסיפים את הבטטות וממשיכים לטגן על אש בינונית 
 בערך כחמש דקות עד שהבטטות מתרככות. סוגרים את האש ונותנים להכל להצטנן.

 4. קוצצים שתי פרוסות לחם לחתיכות קטנות. למתגוררים בארה״ב, אצלנו הלחם הקנוי שעובד הוא תוצרת מילטון, בעיקר הלחם הסגול.
 5. מעבירים לקערה את הבשר הטחון, הלחם, ביצה אחת, כף ראס אל חנות ותערובת הבצל-בטטה.

 6. לשים ומאחדים לעיסה הומוגנית.

 7. עכשיו מכינים את הרוטב. מטגנים את רסק העגבנית עם כף שמן, מוסיפים את השום ואת התבלינים (ראס אל חנות, סוכר, מלח ופלפל) ממשיכים לטגן דקה או שתיים, מוסיפים שתי כוסות מים ומביאים לרתיחה.
 8. משמנים תבנית אפייה בשמן זית ומתבלים במלח ופלפל.

 8. צרים קציצות ומניחים על התבנית כך שיש רווח כלשהו בין הקציצות. בסיום משמנים כל קציצה (אני משתמשת בספריי עם שמן זית), ממליחים, מפלפלים ומכניסים לגריל (ברויל) להשחמה.

 8. כשהקציצות השחימו (בערך שבע דקות) הופכים כל קציצה לצידה השני ומשחימים גם אותו (כשלוש ארבע דקות)

 9. מעבירים לרוטב המבעבע לעשרים דקות לערך

מגישים לצד פחממה מנחמת

בתאבון!






יום חמישי, 13 בדצמבר 2018

בצק סוכר ממרשמלו ועוגת פאן-פטי עם נחש קינג קוברה


זה מדהים כמה פשוט זה להכין בצק סוכר שיהיה גם טעים וגם סופר נוח לעבודה. כל מה שצריך זה מרשמלו, תמצית ווניל (או כל תמצית טעם אחרת), אבקת סוכר וקצת התמדה בלישה.


הקטן ביקש עוגת נחש קוברה כזו עם דשא ומעל עומד גבוהה נחש קינג קוברה. עוד הוא ביקש בורקסים וג׳חנון. לא ברור מאיפה ההתעקשות על הבורקס/ג׳חנון כי הוא אפילו לא טעם כזה בשנתיים האחרונות, אבל שיהיה, תירוץ בשבילי לבזבז עוד זמן במטבח.
בחמישי החלה הכנת בצק העלים (מתכון מלא כאן), בשישי קיפלתי ובשבת הכנתי והקפאתי את הבורקסים, בראשון בבוקר (היום הולדת התחילה באחת עשרה) הוצאתי לתבניות, מרחתי בביצה והופ לתנור.


בשבת אפיתי שתי עוגות פאן-פטי בשבת אחר הצהריים, עוגות יום הולדת לבנות (מתכון מלא כאן)  שלתוכן הכנסתי חבילת ספרינקלס (סוכריות קישוט צבעוניות) בערבוב סופר מינימלי.


ככה זה נראה מוכן:



הכנתי גם קרם לבן (פעמיים, כי פעם אחת יצא לי קרם נוזלי שנשבר בגלל שאריות חלמון או/ו בגלל עיפות),  הכנתי את הבצק לג׳חנון (מתכון מלא כאן) ובערב גילגלתי ולתנור, ביצים קשות גם הוכנו ושלוש כוסות חומוס מושרות הפכו לגרגירים נימוחים בסיר לחץ. החומוס והביצים נכנסו לסיר נוסף וכולם בילו כל הלילה בתנור.


אחרי כל זה היה לי זמן לקישוט העוגה. מצחיק אותי כל פעם העוגות שאני נדרשת להכין, במקום דברים חמודים וכיפים אני צריכה להכין עוגות של משאית זבל?! (הנה פה) ונחש קינג קוברה! נו, באמת. רק מלהסתכל בגוגל בנחשי קוברה היה לי בא להקיא. בסוף מצאתי איזו עוגה שיכולתי להסתכל עליה ואז זה דווקא היה נחמד.

בצק סוכר:
 * בערך 300 גרם מרשמלו מיניס
    1 ק״ג אבקת סוכר מנופה (ללא גושים)
    1 כף תמצית ווניל

מכניסים את המרשמלו לתוך קערת זכוכית ומעבירים למיקרו לדקה עד שתיים, עוצרים את המיקרו כאשר המרשמלו מתחיל לתפוח ממש.
מוציאים מהמיקרו ומערבבים עם כף. אם יש עדיין מרשמלו שלא נמס מכניסים לעוד חצי דקה עד דקה.
כשהכל נמס מוסיפים את תמצית הטעם ושוב מערבבים.
לאט לאט מוסיפים את אבקת הסוכר. מהר מאד קשה לערבב עם הכף ואז עוברים לשיש ולשים ביד עד שיש בצק מוצק ממש. זה לוקח כמה דקות טובות וקצת אמביציה. להפתעתי השרירים לא נתפסו לי למחרת (רק כי אני מאלה שנתפסים גם מלעלות בסולם).



מוכן:

קישוט העוגה:
בצק הסוכר מתקשה כשלא עובדים איתו אבל לישה קצרה וחום הידיים מחזירים במהרה את האלסטיות. בשביל שהבצק לא ידבק עבדתי עם שמן קוקוס אשר מרחתי שכבה דקה מאד על הידיים ועל משטח העבודה. אני מניחה שכל שמן יעבוד פה, הייתרון של שמן קוקוס הוא שהוא מוצק בטמפרטורת החדר (בחורף לפחות) וקל לקחת ממש קצת.
העוגה הורכבה עם קרם לבן באמצע ועוד קרם לציפוי של כולה. מעל הנחתי בצק סוכר שצבעתי בירוק. מרדדים היטב את בצק הסוכר על משטח נקי המרוח בשמן קוקוס. כשבצק הסוכר בקוטר מספק, מגלגלים אותו על המערוך ומיחים בעדינות מעל העוגה. עכשיו מצמידים את הבצק לעוגה, היכן שנהיה קפל פשוט מרימים ומותחים את הבצק. ככה אפשר להעלים את כל הקפלים ולהגיע לציפוי חלק של כל העוגה.
את הנחש צבעתי בעזרת מכחולים וצבע מאכל מדולל עם וודקה. מזגתי וודקא לקערית ואז עם המכחול טבלתי בוודקה ואז בצבע הרצוי.
הדבקה של בצק סוכר לבצק סוכר נעשה על ידי הרטבת נקודת החיבור במים, הכי פשוט עם מכחול.



 עוד היתה בקשה לדגלונים עם שם וגיל הילד.




 תמונות מהארוע:




וככה שילבנו בין חנוכה ליום ההולדת החמישי והמשמח הזה שבדרום קליפורניה השתוללו שריפות ענק ואנחנו בצפון קליפורניה לפחות נהנינו ממזג אוויר שימשי וקריר בפעם הראשונה מזה ארבע שנים שלנו שם (תמיד היה סופר גשום וסגרירי).

עכשיו גם יש לנו חיית מחמד בשם המאד מקורי ״קינג קוברה״! לבן החמש יש מערכת יחסים כנה וקרובה עם פסל הסוכר הזה שנשאר רק בגלל שלא היה נעים לי להלעיט את ילדי ברקלי הרכים בסוכר מזוקק בנוסף לכל הטוב שכבר אכלו.